נקמת השטן

דאעש החזיר ללב הציוויליזציה המערבית את המושג "אלף מיתות משונות"¹ שנראה היה כי חלף מעולמנו בעשורים האחרונים. רצח בשריפה, בסקילה, בצליבה, בהשלכה מבניינים גבוהים, בתליה, בהזרקת רעלים, בהקפאה במקררי בשר, בדריסה, בגרירה, בחניקה, בדקירה, בעריפת ראש בסכין, גרזן או חרב, ביריית אקדח, רובה או מקלע. כל אלה זרים היו למרבית האנושות בראשית המאה ה-21, אלא שדאעש החזיר אותם למסכים, תוך שהוא יוצר תרבות חדשה-ישנה של שווקי עבדים, סחר בשפחות מין, כליאה של בני אדם בשלשלות ובכלובים, סקילות ומלקות בכיכר העיר, גדימת איברים כאמצעי ענישה . השיא של כל אלה, הוא כפייה על ילדות קטנות להיעשות רוצחות אכזריות. אמהות משתמשות בתינוקות שלהן כדי להחביא מטעני חבלה ולפוצץ עצמן בשווקים הומי אדם. ילדות בנות 7, פוצצו עצמן בפיגועי התאבדות בסוריה ובניגריה. השטן נוקם את ניסיונו של המין האנושי לשמור על צלם אנוש, בהופכו זאטוטים לרוצחים. 

להמשיך לקרוא

זוועות הרייך השני

הידרדרותה של גרמניה בראשות שנות ה-30 מוכרת לנו היטב. רפובליקת ויימאר נפלה למניפולציה של הנאציונל-סוציאליסטים ואלה תפסו את השלטון. לאחר שש שנות שלטון בהן ביטלו את הדמוקרטיה, רדפו את מתנגדיהם ורצחו אלפי יהודים, החלו הנאצים להשמיד קבוצות שונות של בני אדם באופן שיטתי ומאורגן. ראשית היה זה מבצע אותונזיה בו הוצאו להורג כמאה אלף גרמנים בעלי מוגבלויות, הומוסקסואליים ובעלי תפקוד לקוי. לאחר מכן, החל מספטמבר 1939 ביצעו הנאצים מעשי טבח, שיעבוד והרג המוני בתושבי מזרח אירופה הכבושה ובמיוחד בפולנים. השמדתה השיטתית של יהדות אירופה, התופת הנוראית מכל שידע האדם, והשמדת בני הרומה והסינטי (הצוענים) גדמו את האנושות לעולמי עולמים. מעשים אלו טמנו בחובם היגיון חדש לעולם אשר בו השמדת עמים הפכה לפרקטיקה חוזרת ונשנית. רבות דובר על מרכזיותם של היטלר ושל המפלגה הנאצית בביצוע הזוועות, אלא שגרמניה ביצעה פשעים דומים לאלה גם לפני היטלר.

להמשיך לקרוא

רב המכר "מיין קמפף"

"העמים הלוחמים במלחמה הנוכחית ינצחו את היטלר, היא תקוותנו. אבל כדי לנצח את עניינו, כלומר את שקרו, כדי למנוע שאחרי מפלתו לא יעבור השקר בצורה אחרת אל העמים האחרים ולא יפורר את המין האנושי, לשם כך נחוץ עירבון שונה מזה."

-מרדכי מרטין בובר, 1942

"המשטר הנאצי עבר מזמן מהעולם, אבל מורשתו הארסית רחוקה מלגווע"

-זיגמונט באומן, 2013

ספרו הידוע לשמצה של הצורר אדולף היטלר, "מיין קמפף" (מאבקי) נמכר השנה בגרמניה ב-85,000 עותקים, והגיע למקום ה-10 ברשימת רבי המכר השנתית של העיתון "דר שפיגל". הספר הודפס השנה לראשונה בגרמניה, לאחר שהדפסתו נאסרה לפני כ-70 שנים, עד שיפוגו זכויות היוצרים. בדצמבר 2015 שוחררו זכויות היוצרים של הספר, שהוחזקו על ידי ממשלת בוואריה, ומאז החל הספר להימכר בחנויות רבות ברחבי גרמניה. לאחר מלחמת העולם השנייה נחשב הספר לגורם המסכן את גרמניה. כעת הוא הפך לרב מכר. הגרסה המחודשת של הספר יצאה לאור בתוספת פרולוג ביקורתי המבהיר את תרומתו של הספר להפצת האידאולוגיה הנאצית, השמדת היהודים וחורבן גרמניה. מלבד מאמר הפתיחה הביקורתי, הספר מכיל אלפי הערות שוליים המבהירות את ההטעיות הרבות הכתובות בו.

להמשיך לקרוא

שנה של מוות בסוריה

ארגוני זכויות אדם העוקבים אחר המלחמה בסוריה מסכמים את השנה. הרשת הסורית לזכויות אדם (SNHRׂׂׂ) פרסמה דוח על פרטיהם של 16,913 אזרחים שנהרגו במהלך 2016. בין האזרחים שנהרגו 3,923 ילדים מתחת לגיל 18, ו-2,562 נשים. ארגון זכויות אדם סורי אחר, המבוסס בלונדון (SOHR) פרסם דוח על פרטיהם של כ-60,0000 הרוגים, ביניהם 13,617 אזרחים שאינם משויכים לצדדים הלוחמים. בין האזרחים שנהרגו 2,885 ילדים מתחת לגיל 18, ו-1,855 נשים.

מניתוח שני הדוחות, ומעקב עצמאי אחר הפעילות הרצחנית של דאעש ניתן להסיק כמה מסקנות על קטל האזרחים בסוריה השנה. לפי הדוחות אסד ובני בריתו (רוסיה, חיזבאללה ומיליציות שיעיות בפיקוד איראן) אחראים למותם של 77%-75% מהאזרחים שנהרגו. בדוח של SNHR מפורט כי כוחותיו של אסד הרגו 51.5% מהאזרחים שנהרגו ורוסיה הרגה 23.5% מהאזרחים שנהרגו. אף על פי שמרבית האזרחים בסוריה נהרגו בידי אסד (76% בממוצע בין הדוחות) מדובר בירידה שכן דוחות אחרים, מפרקים אחרים במלחמה הנערכת כבר שש שנים, גרסו כי כוחותיו של אסד הרגו בעבר כ-85%-95% מהאזרחים.

 

להמשיך לקרוא

גיהינום ושמו חַלַבּ

המאה ה-20 הולידה סוגים חדשים של זוועות: פצצות הנופלות מהשמיים, רצח עם, פצצות גרעיניות, נשק כימי, ארטילריה כבדה, טילים בליסטים וטיהור אתני. לצידה נפוצה תקשורת ההמונים, המאפשרת לכל אדם בעולם לחזות בזוועות בזמן אמת. השילוב בין השניים יצר אתרי זוועות שהפכו לסמל עולמי: מוסה-דאג ו-וורדן מימי מלחמת העולם הראשונה; אושוויץ, דרזדן, הירושימה מתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה; ביאפרה, רואנדה, סרברניצה מהתקופה שלאחריה; ועוד. מקומות אלו מהווים סמל לתחתית התהום אליה נפל האדם, ומלמדים כי התרבות האנושית מגלמת בתוכה גם ברבריות רצחנית.

"איפה נמצאת רואנדה? איך מגיעים לוורדן? להירושימה? השם לא אומר על זה כלום. עד שתעשיית התיירות הפכה את מקומות הקטסטרופה לאתרי עליה לרגל, השם כמעט אף פעם לא שימש כדי לשאול את זה. […] השם של המקום מודיע: זה מקום שאסור לחזור אליו."¹

בדצמבר 2016 שעטו צבא אסד ובני בריתו לעבר שכונות מזרח חַלַבּ שבסוריה. לאחר ארבע שנים בהן הייתה העיר מחולקת בין הכוחות היריבים בלחימה בסוריה, הוכנע אט אט כיס ההתנגדות האחרון של המורדים. מטוסים רוסים לצד מסוקים סורים הפציצו כמעט כל בניין במזרח העיר, וארטילריה נורתה לעבר עמדות אסטרטגיות. חיילי חיזבאללה, יחד עם יחידת טייגר של צבא סוריה ואנשי משמרות המהפכה האיראנים התקדמו בין השכונות כשהם "מטהרים" את הבניינים אחד אחד.

ההפצצות מהאוויר פגעו בבנייני מגורים רבים בהם הצטופפו תושבי העיר. הן פגעו גם בבתי חולים, בכיתות לימוד, במרכזי קניות, במבנים ציבוריים ובמסגדים. המחסור במזון, במים נקיים, בדלק ובתרופות הפך את החורף הקר לסיוט. בתי החולים המעטים שעוד נותרו בעיר קרסו, ופצועים רבים התקשו לקבל טיפול רפואי הולם.

להמשיך לקרוא

המלחמה הכימית

"כְּשֶׁהַפְּשָׁעִים נֶעֱרָמִים, הֵם נַעֲשִׂים בִּלְתִּי-נִרְאִים".¹

דאעש, צבא אסד וארגוני המורדים הג'יהאדיסטים הפועלים בסוריה, מתקיפים על בסיס יומי בגז חרדל ובכלורין. בחודשים האחרונים השימוש בנשק כימי הפך לנורמה, דבר שבשגרה. באילו רעלים משתמש כל צד? האם הנשק הכימי הוא כלי "שובר שוויון"? וכיצד קרה הדבר שהנשק האכזרי, שכמעט הביא את ארה"ב לפלוש לסוריה, מצוי כעת בשימוש יומיומי ולאף אחד לא אכפת? מסע לפניה המכוערות של המלחמה הכימית בסוריה.

להמשיך לקרוא

הולודומור

שורשיה של מלחמת רוסיה-אוקראינה, על פי הנרטיב האוקראיני, נעוצים בפשע ה"הולודומור". "הולודומור" הוא שמו של הרעב ההמוני שהתרחש באוקראינה, שהייתה חלק מברית המועצות הסובייטית, בשנים 1932-1933. פירוש השם "הולודומור" הוא מוות מרעב. מיליוני אוקראינים מתו בעקבות הרעב הכבד שהתחולל באוקראינה בשנים 1932-1933. הערכות שונות נעות בין 3.3 ל-7 מיליון בני אדם שנספו כתוצאה מהרעב באוקראינה בשנים אלו. לא ניתן לדעת בוודאות את המספר המדויק של הקרבנות. חוקרים אוקראינים סוברים כי הרוסים ביצעו השמדה מתוכננת ושיטתית של האוכלוסייה האוקראינית במזרח המדינה, בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20, ולאחר מכן יישבו את האזור ברוסים. הצאצאים של אותם רוסים, הם אלה שהקימו את "הרפובליקה של דונסק", שהתנתקה מאוקראינה לפני שנה וחצי ומבקשת להסתפח לרוסיה בימים אלו. המלחמה שהחלה במזרח אוקראינה לפני כשנתיים וחצי, גבתה עד כה את חייהם של כ-10,000 בני אדם, מתוכם לפחות 2,000 אזרחים. רק אתמול אמר שר התרבות האוקראיני, במילים מחפירות בגזענותם, כי הבעיות בדונבאס (מזרח אוקראינה) זה מ"החומר הגנטי" שהגיע לשם אחרי ההולודומור. התבטאות זו אופיינית לנרטיב האוקראיני, שמתועד במסמכי מקור רבים, המוצגים מזה שנה וחצי במוזיאון ההולודומור הממלכתי בקייב. המסמכים קושרים את כיבוש מזרח אוקראינה בימינו למהלך ההרעבה של ראשית שנות השלושים.

יו"ר הראדה העליון (הפרלמנט האוקראיני) אמר אתמול כי הוא מקווה שישראל תכיר בהולודומור כרצח-עם. לפני שבוע העלתה חברת הכנסת נאוה בוקר (הליכוד) הצעה לסדר היום של הכנסת הקוראת ל"הכרה בהרעבה ההמונית באוקראינה בשנים 1933-1932 על ידי המשטר הסובייטי כפשע נגד האנושות והעם האוקראיני וכמעשה של רצח-עם". אלא שהסיבות להיווצרותו של הרעב נתונות למחלוקת בין חוקרים שונים. אין ספק כי המרכיב המרכזי שגרם לרעב להיות כה נרחב הייתה תכנית הקולקטיביזציה, שהחילה הממשלה הסובייטית על כל הארצות והעמים שהיו תחת כיבושה בשנת 1929. אך השאלה אם הייתה זו מדיניות מכוונת של יוסף סטלין והממשל הסובייטי, שכוונתה הייתה להשמיד אוכלוסייה או שמא תוצר לוואי של פגעי טבע, או אולי תוצאה של מדיניות מוטעית ולא מחושבת כהלכה. האם היה זה ניסיון שכשל לייעל את תהליך ייצור המזון או תכנית השמדה של עם? האם האוקראינים נרדפו כעם, או שמא מעמד האיכרים הוא שנרדף, בין אם היה אוקראיני ובין אם היה רוסי? לפני שממשלת ישראל מכירה, או מסרבת להכיר, ברעב ההומני באוקראינה כרצח-עם, יש להכריע בשאלה זו. 

להמשיך לקרוא