מה ניתן ללמוד מז'אן ז'ורס בימינו?

"פילוסופים רבים ניסו לפרש את העולם, האתגר הגדול הוא לשנותו" ¹ 

מנהיג הפועלים הצרפתי, ז'אן ז'ורס (1859-1914), נשכח לאלתר בקרב הציבור הישראלי (מלבד היותו שם של רחוב) אך דווקא עכשיו, במצב הביטחוני בו אנו מצויים ותחת העושק הכלכלי המותיר אותנו איש איש לגורלו, דווקא עכשיו נוכל להסיק הרבה ממשנתו. ז'ורס היה טיפוס מיוחד מהסוג שלא מוצאים יותר; פילוסוף שבחר להיכנס לעובי הקורה של הפוליטיקה הצרפתית, וזאת מתוקף ההבנה כי אין טעם באידיאלים שאינם מתגשמים במציאות החיים. באופן סמלי הוא החל את דרכו הפוליטית כמגנם של הכורים בקַרְמוׂ אשר פתחו בשביתה ב-1892 והממשלה הצרפתית שלחה את הצבא לשבור את שביתתם. לאורך חייו עיקר עיסוקו היה בשניים: צבא והתאגדות.

קצרה היריעה מלפרט את פעלו כמחנך, פילוסוף, עורך כתבי עת, אשר נבחר לראשונה לפרלמנט הצרפתי כבר בהיותו בן 26, על כן בחרתי חמש פרשות בחייו, מהם אנסה להפיק לקחים רלוונטיים לימינו.

פרשת דרייפוס

בשנותיה הראשונות של פרשת דרייפוס ז'ורס האמין כי דרייפוס אשם ודרש למצות עמו את הדין. בדבריו של ז'ורס אף ניתן למצוא נימה אנטישמית: "ללא מעורבות הכוח היהודי, היו מוציאים אותו כבר מזמן להורג". אלא שבקיץ 1898 חלה תפנית חדה ביחסו לדרייפוס. בשעה שחבריו הסוציאליסטים ראו את הפרשה כעניינם של המעמד הבורגני, "קפיטליסטים יהודיים נגד אופורטוניסטים צבאיים המשרתים את בעלי ההון", (ואכן באותם ימים היה שימוש רב בצבא כנגד מעמד הפועלים), ז'ורס ראה בפרשה עניין בעל חשיבות עליונה לאופייה של הרפובליקה. לשיטתם של הסוציאליסטים לולא היה מר אלפרד דרייפוס אדון מיוחס, לולא היו מקורביו טומנים ידיהם, הוא כבר מזמן היה נשכח. ז'ורס לעומתם פרסם רצף ארוך של מאמרים תחת הכותרת "הראיות" בהם חשף לא רק את חפותו של דרייפוס, אלא גם את האנטישמיות המופגנת של מרשיעו. ז'ורס טען כי דרייפוס מופלה לרעה כיהודי ממש כשם שמעמד הפועלים מופלה לרעה, ועל ידי אותו מעמד שליט. כל בן אנוש אינו יכול שלא להזדהות עם הסבל של דרייפוס, ששרת נאמנות את הרפובליקה, והורשע רק בגלל שיוכו הדתי. ז'ורס ראה בחומרה את היחס המזלזל של מנהיגי התנועה הסוציאליסטית בצרפת לפרשה; מי שרואה עצמו כמנהיג, לא יכול להיות מנהיג רק של הציבור שלו. הייתכן שפרשה כה מרכזית לרפובליקה רחוקה כל כך מהמנהיגים הסוציאליסטים? "ביסודו של דבר" טען ז'ורס, "קיים גזע אחד בלבד: האנושות."

פרשת דרייפוס כידוע, היוותה אבן דרך מהפכת בחייו של בנימין זאב הרצל ובעקבותיה הוא כתב את "מדינת היהודים". הצטרפותו של ז'ורס לאמיל זולא וברנאר לזר בזירה הציבורית הצרפתית הובילו לא רק להכרעת הפרשה אלא גם לכך שנחקקה בזיכרון הצרפתי כשיא אליו הגיע האנטישמיות. מנהיג פועלים קתולי, אשר כרך את גורלו בזה של יהודי בן מעמד הביניים, הפך ברבות הימים להיות מנהיגו האגדי של השמאל הצרפתי, וכך נוצר בו אתוס פרו-יהודי. ברבות השנים תלמיד יהודי של ז'ורס ששמו לאון בלום כיהן שלוש פעמים כראש ממשלת צרפת מטעם מפלגתו של ז'ורס. לאחריו כיהנו עוד ארבעה יהודים כראשי ממשלה מה שהפך את צרפת למדינה בה כיהנו הכי הרבה ראשי ממשלה יהודים מלבד ישראל.

הסוציאליזם הפרגמטי

כאמור ז'ורס הוא פילוסוף שניכנס לפוליטיקה בכדי להטביע את חותמן של האידיאות על המציאות, אלא שהמרחק בין אלה לאלה על פי רוב נראה גדול מדי. על כן הנהיג ז'ורס את הסוציאליזם הפרגמטי בצרפת. לאורך הקריירה הפוליטית שלו דבק בגישה הרואה בהישגים פרגמטיים והתקדמות איטית את דרך המלך לסוציאליזם ולא האמין במהפכה של "זבנג וגמרנו". בכל צומת דרכים יש לעשות את הטוב ביותר שניתן בשעה הנוכחית, גם אם זה דורש שיתוף פעולה עם הימין השמרני. ז'ורס הסכים להיכנס לממשלה, הוא שיתף פעולה עם המשחק הפוליטי והתנגד לטהרנים כמו המנהיג המרקסיסטי ז'יל גד שהפך לימים לסגנו. פולמוס ז'ורס גד מלמד היטב את המחלוקת בין פרגמאטיזם החותר להישג ממשי לבין טהרנות אשר מתנגדת לכל מהלך "שאינו מושלם" ולבסוף לא מביאה הישגים. דווקא ז'ורס, שהיה הוגה דעות חשוב כל כך, הוא זה שהיה מוכן לפשרות פוליטיות ובלבד שתושג התקדמות.

לעבודה

שלטון בעלי ההון עומד היום במצב דומה לזה שהיה בימי ז'ורס. שכבה דקיקה של בעלי הון מכריעה גורלות של מיליונים לחסד או לשבט. אלה מעסיקים שכבה דקה של פקידים ומנהלים, השמנא והסלתא, אשר מגנה עליהם בחירוף נפש; וההמונים, הם עובדים קשה מבוקר ועד ליל וזוכים במקרה הטוב להתקיים בכבוד. נכון, ישראלים רבים נוהגים בכלי רכב וטסים לחו"ל, אך אל נא נשכח כי על פי רוב לילדיהם לא יהיה בית משלהם, למרות שהפריון של המשק הישראלי היה יכול לאפשר רמת חיים גבוהה בהרבה וכי קרוב לשני מיליון ישראלים חיים מתחת לקו העוני וכמעט מיליון ילדים רעבים ללחם.

ז'ורס הקדיש את מרבית חייו לרקימת בריתות בין איגודי פועלים בצרפת על מנת שילחמו יחד כנגד בעלי ההון לשיפור תנאי העבודה, לקיצור יום העבודה ולהגדלת משכורותיהם. ז'ורס נלחם בכל כוחו בפלגנות שהייתה זרועה בתנועת הפועלים הצרפתית. ב-1899 ייסד את הביטאון "התנועה הסוציאליסטית" שהוקדש למאמצים לאיחוד פועלי צרפת לתנועה אחת, ואף למפלגה אחת, זאת לאחר שעמל שנים רבות לקשור בין האיכרים, בעלי האדמות החקלאיות, לבין הפרולטריון, פועלי התעשיה. בהמשך ייסד את העיתון "ל'הומניטה" (האנושות) שקרא לפועלי העולם כולו להתאחד. בשנת 1904 התכנס "האינטרנציונל השני" (הוועידה הבינלאומית של מפלגות הפועלים) באמסטרדם, ז'ורס קרא בנאומו לכל זרמי הפועלים במדינות השונות להתאחד למפלגה אחת בכל מדינה, על אף המחלוקות, אשר תהווה שלוחה של האינטרנציונל בכל מדינה ותהא כפופה לו במידת מה, על מנת להשיג עצמה עולמית במאבק נגד בעלי ההון.

הוועידה קיבלה את דבריו והוא חזר לצרפת ויישם אותם ובאפריל 1905 הקים את "הסקציה הצרפתית של האינטרנציונל הפועלי" (SFIO). הייתה זו מפלגה בה התאחדו כל הסוציאליסטים בפעם הראשונה בהיסטוריה של צרפת. ז'ורס היה מנהיגה של המפלגה בעשורה הראשון. מפלגה זו ברבות הימים הביאה להישגים רבים המשפיעים על פני שוק העבודה עד היום: חופשה בתשלום (5 שבועות בשנה כיום בצרפת), הגבלת שעות העבודה (35 שעות עבודה שבועיות כיום בצרפת), שכר מינימום, קרן הכשרה, קרן בריאות ועוד. באותן שנים השיר "האינטרנציונל" היה ההמנון הלאומי של צרפת (ולא המרסייז המפורסם) ורק מאוחר יותר הפך להיות המנונה של בריה"מ.

היום ניתן לקבוע כי ההישגים החברתיים הגדולים ביותר במדינת ישראל מאז המחאה של קיץ 2011 הושגו באמצעות ההסתדרות. כוח מאוגד הוא האמצעי הטוב ביותר העומד לצד המעמדות העובדים. אלא שבמשק הישראלי הפלגנות בין המעמדות מונעת מהציבור הרחב הישגים נוספים. תארו לכם שכל החקלאים בארץ, יחד עם ההייטקיסטים, יחד עם נותני השירותים השונים, יחד עם המאבטחים והמנקות היו כולם מתאגדים תחת קורת גג אחת, כמה כוח זה היה נותן להמונים לדרוש העלאת שכר ושיפור תנאים. במקום רק לשנוא את בעלי ההון המושחתים המושכים בחוטים יכולנו יחד להביסם. זוהי משנתו של ז'אן ז'ורס.

להגנה

בימים ההם בצבא צרפת (וכמוהו שאר צבאות אירופה) ההתקדמות בדרגות הייתה שמורה רק למיוחסים בני מעמד הביניים. צרפת שלטה בקולוניות ברחבי אפריקה, דרום מזרח אסיה ודרום אמריקה והצבא שירת למעשה את האינטרסים של בעלי ההון הצרפתים אשר רווחיהם הגיעו מהייצור והמסחר בצרפת עצמה וברחבי הקולוניות שלה. ברבים מצבאות אירופה החיילים היו שכירים. על כן, מרבית הסוציאליסטים סלדו מהעיסוק הצבאי וטענו כי במדינה סוציאליסטית לא יהיה צורך בצבא. לא כך ז'ורס. ז'ורס הבין היטב כי מדינות וממלכות רבות יישארו רחוקות מהדמוקרטיה עוד שנים רבות, וימשיכו להיות תוקפניות, ועל כן הרפובליקה חייבת שיהיה לה צבא הגנה. הוא הגה רעיון אשר שמו "צבא העם". הרעיון הוא לחוקק את חובת הגיוס על כלל האזרחים, לאפשר לכולם הזדמנות שווה להתקדם בצבא ולשמור על האזרחים כשירים, כחיילי מילואים, באמצעות אימונים ושירות של חודש אחד מדי שנה, עד גיל 34. ז'ורס טען כי בשעה שהפועלים ימלאו תפקידים שונים בצבא ויהוו בו את הרוב, לא יהיה עוד לצבא אינטרס לצאת למסעות כיבוש והוא ייהפך לצבא הגנה. הקונספט של צבא הגנה היה מרענן וייחודי בנוף. ז'ורס טען כי רק באמצעות צבא הגנה יגדל סיכוי השלום. ז'ורס היה מנהיג שמאל מובהק שדבק בערך ההגנה ועסק רבות בשאלת הצבא, מה שחסר היום כל כך בשמאל הישראלי ואולי בכלל בשמאל במדינות המערב.

בימי מלחמה ובשעת שלום יש לדבוק בערך ההגנה. הפציפיזם מחזק את האלימות והתוקפנות בשני הצדדים. האמת הפשוטה הזו נכונה היום כמו שהייתה נכונה אז. רק באמצעות ההגנה ניתן להביא שלום ורק באמצעות עממיותו של הצבא ניתן לשמור על אופיו ההגנתי.

לשלום

ז'ורס האמין כי הדרך למנוע מלחמות באירופה ובעולם כולו מתחילה בהתנגדות הטבעית של מעמד הפועלים למלחמה. בשנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה הוא התרוצץ באירופה ונפגש עם מנהיגי מפלגות פועלים במדינות שונות על מנת לשכנעם לכרות ברית כנגד המלחמה. עוד ב-1912 כינס ז'ורס ועידה בבאזל שבשווייץ אליה הזמין סוציאליסטים מארצות רבות ביניהם קייר הארדי הבריטי ואוגוסט בבל הגרמני. ז'ורס דחף לברית בין תנועות הפועלים שתתנגד לכל מלחמה בין מדינות אירופה. הוועידה הכריזה על נכונות לכל קורבן על מנת למנוע את המלחמה.

בקיץ 1914 עוד טרם רצח פרנץ פרדיננד, היחסים בין מדינות אירופה תססו. מערכת של בריתות חסות האיבה על השלום המתוח ששרר ביבשת. ז'ורס פעל נמרצות להשפיע על המפלגה הסוציאליסטית הגרמנית (SPD) על מנת שתתנגד להתחמשות המאסיבית שהממשלה הגרמנית הובילה. רבים בצרפת ראו בו כפציפיסט בוגד אך הוא לא היסס ופעל נמרצות כנגד הצעדים המלחמתיים. ב-28 ביולי ארגן הפגנת ענק ברחובות פריז נגד המלחמה. "יחי הסוציאליזם האינטרנציונלי!" קראו ההמונים. בנאום חוצב להבות שנשא באותו היום בפרלמנט הצרפתי אמר:

"בשעה זו, שרויים אנו באפלה, בחוסר וודאות לקראת המחר, עודני מקווה שאולי בכל זאת, יתעשתו הממשלות וימנעו את האסון הכבד שתביא המלחמה לאזרחי אירופה. […] מדובר פה במלחמה כוללת של 5-6 צבאות שבכל אחד מהם מיליוני חיילים; איזה טבח, כמה הרס, אין גבול לברבריות! ולכן, מתוך עין הסערה, אני עדין מקווה שניתן למנוע את הפשע האיום הזה. אזרחים, לכשתפרוץ הסערה, אנו הסוציאליסטים, בכוחנו למנוע את האסון. […] יש לי הזכות להתחייב לכולכם, כי האינטרנציונל הסוציאליסטי לא יפספס  הזדמנות אחת לשמור על השלום."²

 ב-29 ביולי 1914 נועד עם מנהיגים סוציאליסטים, וביניהם קייר הארדי ורוזה לוקסמבורג בבריסל. על הפרק הייתה שביתה כללית של הפועלים בכל ארצות אירופה, כפעולת חירום למניעת המלחמה. ז'ורס חיבק את הסוציאליסט הגרמני הוגו הסה במחווה של אחדות בין הצרפתים והגרמנים. לאחר מכן שב לפריז. ב-31 ביולי המשיך להתרוצץ בין פגישות כשהוא עוד מאמין כי ניתן למנוע את התפרצות המלחמה. בשעה בה הגישה גרמניה אולטימטום לרוסיה שמשמעו פתיחת מלחמה כוללת, ישב ז'ורס עם קבוצת חברים ב"קפה דו קרואסון" ברובע התשיעי בפריז. בעת שאכל ארוחת ערב כשגבו אל החלון, הגיח לאומן צעיר בשם ראול ויליין, וירה בו פעמיים. השמועה התפשטה תוך דקות ברחבי העיר, המונים הגיעו לרחוב בית הקפה עוד בטרם נקבע מותו וצעקו "יחי ז'ורס! יחי ז'ורס!" מותו של ז'ורס טרף את כל הקלפים. סגנו ז'יל גד שהחליף אותו תמך בממשלה ולמחרת הכריזו צרפת וגרמניה על גיוס כללי. הסוציאליסטים בשתי הארצות הצביעו בפרלמנטים שלהם בעד המלחמה.

מלחמת העולם הראשונה שינתה את פני ההיסטוריה האנושית כליל. הייתה זו מרקחה גועשת של זוועות ידי אדם, שהאנושות לא ידעה כמותה לפני כן. האדם ירד לשפל השפלים. הארץ הפכה לגיהינום. מאז, לא היה עוד ניסיון של מעמד הפועלים משני צדי המתרס למנוע מלחמה.  היום אנחנו מציינים 100 שנים לרצח ז'אן ז'ורס, אדם שאף רגש אנושי לא היה זר לו. אדם שהאמין ופעל במסירות עליונה לאיחוד מעמד הפועלים ולרוממותו. איש העבודה ההגנה והשלום. יהי זכרו ללפיד המאיר את דרכנו.

ז'אן ז'ורס נואם בפני פועלים

ז'אן ז'ורס נואם בפני פועלים

 ¹ קרל מרקס

² הנאום המלא של ז'אן ז'ורס בפרלמנט ב-28 ביולי 1914 (צרפתית)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s