בין רמדאן לרמדאן

"הילחמו למען אלוהים באלה אשר יילחמו בכם, ואל תשלחו יד, אלוהים אינו אוהב את השולחים יד." ¹

"רוע בשעת הרמדאן הוא רשע מוחלט",² אמר העיראקי השיעי אחמד חיידארי, לאחר גל של 30 פיגועים שאירעו בסעודות סוף הצום ובמסגדים שיעים בשעת תפילה, ב-16 ערים שונות בעיראק, ברמדאן 1433 לספירתם (יולי 2012). הפיגועים שהוצאו לפועל על ידי "המדינה האסלאמית בעיראק" גבו את חייהם של מאות עיראקים, מרביתם שיעים. זעזוע והלם פקדו את עיראק שהייתה שרויה במלחמה מאז פלישת האמריקאים במרץ 2003, וייסודה של זרוע "אל-קאעידה" המקומית, שלימים יקרא דאעש. פיגוע בסדר גודל כזה לא התרחש בעיראק מאז ערב רמדאן 1428 (אוגוסט 2007), אז הפעיל אותו הארגון שתי משאיות נפץ בכפרים יזידים ורצח 796 בני אדם.

 "מעשי הטבח היו לנו למעין ארוחת בוקר", אמר הסורי הסוני עמאד הוסארי,³ ערב רמדאן 1433, ובסיוטים הרעים ביותר לא תיאר לעצמו לאן המצב עוד יתדרדר. היה זה כשנה לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, עת הכוחות החילוניים המאוגדים תחת "צבא סוריה החופשי", המונהג על ידי עריקים מצבא סוריה, היו לכוח האופוזיציה החזק ביותר שלחם ברודן הרשע לבית אסד. באותם ימים דווח כי מניין ההרוגים הגיע לכ-15,000 נפשות. הזרוע הסורית של "אל-קאעידה" טרם כבשה ערים. אסד טרם פתח את מחסני הכימיקלים שלו. אחד מבכירי החוקרים של סוריה בשנים האחרונות, ג'ושוע לנדיס מאוניברסיטת אוקלהומה, כתב כבר אז באתרו Syria Comment, כי המלחמה צפויה להימשך עוד שנים רבות ללא הכרעה. בשם הוועד למאבק ברצח עם הזהרנו כי ההידרדרות לאלימות נוראית טומנת בחובה זרע של השמדה, אשר ינבוט בעתיד ויופנה כלפי אחד מהמיעוטים הרבים החיים בסוריה. גינינו יחד עם ארגונים ישראלים ופלסטינים את הרדיפה אחר מיעוטים, העשויה להגיע לכדי רצח עם כנגד אחת או יותר מהקבוצות החיות במרחב הגיאוגרפי: יזידים, דרוזים, אשורים, כורדים, טורקמנים, שיעים, סונים, עלאווים, ארמנים, מורמונים, אורתודוקסים, פלסטינים ועוד. כבר אז דיווחו משקיפי האו"ם כי כל הצדדים הלוחמים מבצעים פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. ראינו את הנולד, ועם זאת לא יכולנו לעשות כמעט דבר. את גודלו ורוחבו של החורבן התקשינו לתפוס. לא יכולנו לדמיין מפלצת כמו דאעש. אנשי דאעש נוהגים לבצע פיגועי ראווה וכיבושים ייחודיים בזמן הרמדאן, בכל שנה מאז קם הארגון. בחודש הקרוב, בציון שנה לייסוד "החליפות האסלאמית" הם עלולים לבצע רצח-עם נוסף.

רמדאן 1434 (יולי 2013)

התחזקותם של הפלגים המורדים, ובמיוחד הג'יהאדיסטים שביניהם, ושאיפתו של אסד להכריע את המלחמה בכל מחיר, הובילו אותו להשתמש בנשק כימי החל מראשית 2013. בחודש יוני הודיע הנשיא אובמה כי אם אסד ימשיך לתקוף בנשק כימי ארה"ב תתערב במלחמה. כמות ההרוגים עלתה במספרים גדולים וגדלים מדי יום והגיעה ל-100,000 נפשות ערב רמדאן 1434 (יולי 2013). שבועיים לאחר סוף הרמדאן (ב-21 באוגוסט 2013) הפציץ צבא סוריה את אזור ע'וטה שבפאתי דמשק, במתקפה כימית חסרת תקדים, שהביאה למותם של לפחות 1,429 בני אדם. בעקבות ההפצצה הברוטאלית, והלחץ הרב שהופעל על הממשל האמריקאי, החליט אובמה להכין תכניות להתערבות בסוריה. פוטין שחשש מכך, ביקש לשאת ולתת עם האמריקאים, מה שהוביל להסכם פוטין-אובמה לפירוז סוריה מנשק כימי וכניסתה.  על פי ההסכם הנשק הכימי הסורי יפורק, סוריה תצטרף לאמנה הבינלאומית לפירוק הנשק הכימי, וארה"ב לא תתקוף בסוריה. באותם ימים הסיקור התקשורתי של סוריה ברחבי העולם הגיע לשיא חסר תקדים (כפי שניתן לראות בגרף). פוטין ואובמה לא דנו רק בענייני הנשק הכימי, כפי שניתן ללמוד מרצף האירועים שבהמשך, אלא גם במקומה של מלחמת האזרחים בסדר היום הציבורי הגלובלי. לאחר ההסכם שחתמו, סוריה ירדה מסדר היום התקשורתי. האו"ם, שנהג לדווח חדשות לבקרים על קרבנות המלחמה, חדל את הדיווחים השוטפים. פוטין ואובמה החליטו להותיר את סוריה כ"מדינה כושלת" לבל תשפוך גז סארין על אזרחיה ושכנותיה; הם החליטו להותיר לגופה לדמם ולגסוס במחשכים. אסד ממשיך לשפוך כימיקלים אחרים על אזרחיו עד היום, ולהפציץ אותם בחביות נפץ באלפים (11,324 חביות בשמונת החודשים האחרונים).

גרף המציג את נפח ההופעות של סוריה בתקשורת העולמית ביחס לכמות ההרוגים. ניתן לראות כי לאחר המתקפה הכימית הסיקור התקשורתי הגיע לשיא חסר תקדים שלא חזר תקדים.

כמות ההופעות של סוריה בתקשורת העולמית ביחס לכמות ההרוגים. לאחר המתקפה הכימית הסיקור התקשורתי עלה לשיא, אך מספר ההרוגים גדל דווקא מאוחר יותר, כשהתקשורת נדמה.

עוד בימי רמדאן 2013 הגיעה לשיאה המחלוקת בתוך "אל-קאעידה": אבו-באכר אל-בגדדי שעמד בראש "המדינה האסלאמית בעיראק" ("אל-קאעידה" בעיראק) והיה מי שייסד את "חזית אל-נוסרה" ("אל-קאעידה" בסוריה) הורה על איחודם של הארגונים והקמת "המדינה האסלאמית בעיראק ובשאם (סוריה הגדולה)", ובקיצור דאעש (שהפך לשם גנאי לארגון, מזכיר את המילה הערבית דעאס=רומס). אבו מוחמד אל-ג'ולאני, מפקד "אל-נוסרה" שמונה על ידי אל-בגדדי, ואיימן א-זוואהירי ראש "אל-קאעידה", התנגדו למהלך. ככל שהמחלוקת החריפה, התחרו ראשי הארגונים על נאמנותם של האמירים, השייח'ים, התורמים, המקורבים והלוחמים הג'יהאדיסטים. במבצע מיוחד לרגל הרמדאן, תקף דאעש את כלא אבו-גרייב הידוע לשמצה, השוכן סמוך לבגדד. מהכלא ברחו יותר מ-500 אסירים, פעילי "אל-קאעידה", וביניהם בכירים לשעבר בארגון. אלה הצטרפו מיד לדאעש וחלקם מונו להיות בין מנהיגיו.

במהלך 2014 התעצם דאעש, וקיבל את תצורתו הנוכחית. הארגון הג'נוסיידלי הרחיב את יעדי מלחמת הג'יהאד – ממלחמה בשלטונות דמשק ובגדד למלחמה בכל – כולל ב-"חזית אל-נוסרה" אותה ייסד שלוש שנים קודם לכן. באמצעות מערכת מסועפת של קשרים ונאמנויות, ובאמצעות תמיכתם של בכירים לשעבר במשטרי דמשק ובגדד, השתלט הארגון במהרה על שטחים נרחבים בסוריה ובעיראק והודיע כי "נגמר עידן סייקס-פיקו", גבולות המזה"ת שצוירו על ידי הצרפתים והבריטים ייעלמו מהמפה. במתקפה חסרת תקדים בהיקפה בתחילת יוני כבש דאעש את הערים מוסול (כ-2.5 מיליון תושבים), סאמרא (כ-350,000 תושבים), באיג'י (200,000 תושבים) ותיכרית (כ-150,000 תושבים), והשתלטו על אוכלוסייה של כ-4 מיליון בני אדם בעיראק. 1,700 חיילים עיראקים שנפלו בשבי הוצאו להורג בטבח הגדול ביותר של דאעש עד אז. הטבח תועד במצלמות מקצועיות, נערך והופץ ברשתות החברתיות ובתקשורת, מה שהביא לדאעש תמיכה רבה.

רמדאן 1435 (יולי 2014)

בפתיחת רמדאן 1435 (29 ביוני 2014), נשא אל-בגדדי דרשה במסגד הגדול של מוסול (זאת לאחר ש-14 האימאמים של המסגד הוצאו להורג), והכריז על הקמתה מחדש של החליפות האסלאמית. אל-בגדדי קרא למוסלמים מהעולם כולו להצטרף לחליפות ולהשתתף במלחמת הג'יהאד, "להחזיר את האסלאם לדרך הישר". מאות מוסלמים החלו "לעלות לרגל" ולהצטרף לדאעש מדי יום. האוכלוסייה הנוצרית של מוסול, שחיה בה לאורך כ-1,600 שנים, נמלטה על נפשה. במהלך הרמדאן, טבחו אנשי דאעש ב-700 טורקמנים שיעים ובנוסף רצחו כ-500 סורים בסדרה של פיגועי תופת בח'לב, חומס ואַ-רַּקַּה. לאחריו טבחו בכ-670 אסירים שיעים במוסול.

לאחר צאת הרמדאן, ב-3 באוגוסט 2014 פשטו כוחות דאעש על העיירה סינג'אר (שינגל) ועל כפרים בסביבתה, כוחות הפֶּשְׁמֶרְגַה (צבא החבל האוטונומי הכורדי בעיראק) ברחו, והותירו את היזידים, האשורים ובני הקקאי החיים באזור חסרי מגן. דאעש ראה ביזידים, בני הדת הקדומה, כבני שטן, ומיד עם הכיבוש ביקשו להכחידם. בשורה של מעשי טבח רצחו מעל 5,000 יזידים תוך מספר ימים וחטפו כ-7,000 נשים וילדות על מנת להשתמש בהן כשפחות מין. רצח העם היזידי נמשך לאחר שאובמה אמר כי יפעל נגדו. ב-15 באוגוסט הודיעה ארה"ב כי תגביל ותצמצם את פעולתה הצבאית בעיראק, בטענה כי חלפה הסכנה לרצח העם היזידי. עוד באותו היום נטבחו 312 יזידים בכפר קוצ'ו שבנפת סינג'אר ויותר מ-300 נשים נחטפו בידי דאעש. לפי כתבי הוושינגטון פוסט לוחמי דאעש המתינו שצבא ארה"ב יתרחק מהאזור ורק לאחר מכן ביצעו את הטבח.

"שינגל" (סינג'אר), ציור של היווא עזיז המתאר את רצח העם היזידי באוגוסט 2014

"הילחמו למען אלוהים באלה אשר יילחמו בכם"

רצח העם היזידי נכשל הודות לצבא אחד הראוי לציון יותר מכל צבא אחר בימינו, YPJ שמו. מדובר בצבא של רוג'בה, החבל הכורדי בסוריה, שמאז פרוץ מלחמת האזרחים אנשיו הקימו להם אוטונומיה דמוקרטית, כמעט אוטופית באופייה, בה חיים גם ערבים ואשורים. זהו צבא בו נשים נלחמות כתף אל כתף לצד גברים ובמקרים רבים נשים מפקדות על גברים. בשונה מהכורדים של עיראק שהפקירו את אחיהם היזידים, ה-YPJ נרתמו מיד להצילם ואיחדו כוחות עם ה-PKK, מפלגת הפועלים הכורדית של טורקיה, לצורך מבצע ההצלה. הכורדים של עיראק מונהגים בידי אייל הנפט מסעוד ברזאני והם דתיים ושמרניים מאחיהם בטורקיה ובסוריה. רבים מהם הצטרפו לשורות דאעש ואלו מהם שלוחמים נגד דאעש בכוחות הפֶּשְׁמֶרְגַה נוחלים תבוסות לרוב, למרות כלי המלחמה החדישים שברשותם, וזאת עקב חוסר המוטיבציה להילחם בשטחים המרוחקים מביתם. ממש כמו צבא עירק אשר נכשל מלהדוף את דאעש שוב ושוב. הכורדים הסורים לעומתם, הרואים כמנהיג את עבדוללה אג'לאן (מנהיג ה-PKK היושב בכלא הטורקי מאז 1999), נלחמים בכל עוזם ומביסים את דאעש בחזיתות שונות. YPJ הוקם על ידי כורדים שגלו מטורקיה המחזיקים בתפישת עולם סוציאליסטית-פמיניסטית. מאז 2003 הם התבססו בחבל רוג'בה בהקימם מוסדות דמוקרטים עממיים וקואופרטיבים במטרה להגשים את האוטופיה של אג'לאן, לאחר שזה נכלא בטורקיה. עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה הכריזו על עצמאותו של חבל רוג'בה והנהיגו בו שיטת ממשל המבוססת של קנטונים עצמאיים. הצבא של YPJ הוא הצבא היחיד שיצא לקרבות למען הצלת בני עמים אחרים, פעם אחר פעם, תוך חירוף נפשם. כך יצאו לעבר הר סינג'אר והצילו את 100,000 היזידים הנצורים שם באוגוסט 2014, כך הצילו כפרים ועיירות של אשורים וסייעו להם להקים את הצבא האשורי, וכך הצילו ערבים סונים, בעוד אחיהם בדאעש ביקשו להשתמש בהם כמגן אנושי.

אך אליה וקוץ בה. YPJ התבססו בעיקר בסיזיר (Cizîrê), הפינה הצפון-מערבית של סוריה שמהווה את רוב חבל רוג'בה. אנשי דאעש זיהו את החולשה וכבשו את מחוז קובנה בנובמבר 2014 באמצעות טנקים, כלים משוריינים, יחידות נ"ט ולוחמים רבים. YPJ לא נמלטו משדה הקרב האיום, והודיעו שיילחמו עד טיפת הדם האחרונה, אך לבסוף נחלו תבוסה. עד ה-17 בדצמבר נכבש כמעט כל מחוז קובנה.

שחרור רוג'בה על ידי הלוחמות הכורדיות. בצהוב - שליטה כורדית. בשחור - דאעש.

שחרור רוג'בה על ידי הלוחמות הכורדיות. בצהוב – YPJ. בשחור – דאעש.

הלוחמות הכורדיות לא וויתרו, ובסיוע אווירי של האמריקאים וסיוע קרקעי של צבא סוריה החופשי, כבשו מחדש תוך שישה חודשים לא רק את כל מחוז קובנה אלא גם את העיר הערבית תל-אביעד. בכך למעשה ניתקו את בירת דאעש א-רקה מהגבול הטורקי הסמוך. מדובר באחד ההפסדים הגדולים ביותר של דאעש מאז שהוקם, שכן דרך מעבר הגבול האסטרטגי הזה הם העבירו נפט, כסף ולוחמים, ואף גבו מיסים בסך 600,000$ מדי יום. "האביב הכורדי" גבה מחירים גם מרג'יפ ארדואן. שיתוף הפעולה המשגשג שלו עם דאעש בסחר הנפט נקטע, וכ-12% מהמושבים שלו בפרלמנט עברו למפלגה הכורדית, שעברה לראשונה את אחוז החסימה. מדובר באזרחים כורדים שהצביעו לו בעבר ועברו להצביע למפלגה הכורדית בשל תמיכתו הסמויה בדאעש, וסירובו לסייע לכורדים בסוריה. יש משהו מופלא בעובדה שאנשי דאעש הכופים על נתיניהם תרבות אולטרה-פטריארכלית, הנוקטים באונס שיטתי של נשים וילדות, מפחדים עד מוות מהלוחמות הכורדיות הפמיניסטיות. נשים כורדיות תכננו את הטקטיקות המלחמתיות ואת מהלך המבצעים בהם הובס דאעש. יותר מ-3,000 כורדים נפלו בקרבות, אך דם רב יותר נשפך אצל דאעש, שאיבד לפחות 10,000 לוחמים בקובנה. הכורדים עדיין נלחמים בעיירה סינג'אר ומנסים לכבוש גם את תל-עפר שבעיראק. לראשונה הם מאיימים על בירת דאעש, העיר א-רקה, ועשויים לחבר את המובלעת הכורדית המזרחית אפרין לרוג'בה, ולשלוט בכל הגבול הסורי-טורקי.

"אלוהים אינו אוהב את השולחים יד"

אזורים בהם דאעש הכריזה על הקמת

אזורים בהם דאעש הכריזה על הקמת "ווילאייט" (מחוז) של"המדינה האסלאמית". באזורים אלו פועלים ארגונים שנשבעו אמונים לדאעש.

שנה לייסוד "החליפות של כל המוסלמים בעולם" על ידי אבו-באכר אל-בגדדי, ניתן לקבוע כי השתנו סדרי עולם. האנושות כולה, עד אחרון הילדים התמימים בשוויץ או בניו זילנד, יודעים כי כאן, על פני האדמה, כורתים ראשים ושורפים אנשים. אין דין ואין דיין. המפלצת דאעש הלכה וצמחה, ככל שהחריבה ורצחה כך זכתה להאדרה ולפרסום. עריפת ראשים של עיתונאים מהמערב, השלכת הומואים ממגדלים, אונס המוני וסחר בנשים וילדים. מעשי טבח המוניים, תלייה, צליבה, שריפת אנשים חיים, כל מני מיתות משונות. מספר הקורבנות שלהם עולה על 20,000 נפשות, שהם רק חלק מ-320,000 ההרוגים בסוריה (בינם מעל ל-100,000 אזרחים) מאז פרוץ מלחמת האזרחים במרץ 2011, ו-216,000 ההרוגים בעיראק (בינם מעל ל-150,000 אזרחים) מאז פלישת האמריקאים אליה, וייסודו של ארגון הטרור שלימים יקרא דאעש, במרץ 2003. דאעש רצחו בשנה האחרונה לבדה לפחות 3,027 בני אדם בהוצאות להורג. לצד אלה החריב דאעש עשרות כנסיות, ביניהן כנסיות קדושות במיוחד, כמו "הכנסייה הירוקה" בתיכרית שנבנתה במאה ה-7 ו"כנסיית קדושי רצח העם הארמני" בדיר-אזור. העיר האשורית העתיקה נמרוד הופלה על תילה. קבר הנביא יונה, קבר הנביא נחום וקבר הנביא דניאל, הוחרבו כליל. הפרסום הרב לו זכה דאעש בעקבות השואה שהמית על סוריה ועיראק משך עשרות אלפי מתנדבים לשורותיו. ארגונים רבים ברחבי העולם, שחלקם היו מסונפים ל"אל-קאעידה" עד אז, נשבעו אמונים לאל-בגדדי. כך הפכה "המדינה האסלאמית" לארגון כלל עולמי.

כמות ההרוגים בפעולות טרור במרחב האסלאמי לפי ד

כמות ההרוגים בפעולות טרור במרחב האסלאמי לפי יוחאי סלע.

העלייה של דאעש הגבירה את אחיזתו של הג'יהאד הג'נוסיידלי על שלל התארגנויותיו ברחבי העולם. הטרור הרצחני הגיע בשנים האחרונות לשיאים חסרי תקדים. לפי דו"ח של הממשל האמריקאי התגברו פעולות הטרור ב-81% ב-2014 ביחס ל-2013 ומספר התקפות הטרור זינק ב-35% והגיע ליותר מ-1,100 בחודש. את מספר פעולות הטרור הגדול ביותר (1,083 פעולות טרור) ביצע דאעש ובמקום השלישי (662 פעולות טרור) ארגון בוקו-חארם שאנשיו נשבעו אמונים לדאעש. לפי מחקרו של יוחאי סלע, כמות ההרוגים מפעולות טרור אסלאמי עולות בהתמדה בשנים האחרונות והגיעו בשנת 2015 לכ-15,000 מדי חודש. כך גם הכמות הכללית של פיגועי הטרור, שמספרם עלה מכ-1,500 בשנה ממוצעת במחצית השנייה של שנות ה-90, ל-12,000 בשנת 2013, כך לפי מחקרם של המכון העולמי למחקר הטרור.

רמדאן 1436 (יוני/יולי 2015)

השבוע החל חודש הרמדאן בו מציינים ג'יהאדיסטים ברחבי העולם שנה לייסודה של "החליפות האסלאמית". דאעש עמד ביעדים שהציב לעצמו בהכרזת החליפות ברמדאן שעבר. לא רק ש"החליפות האסלאמית" הצליחה לשמור על שטחיה ולהתארגן בהם פוליטית, היא גם כבשה ערים חדשות כמו תדמור בסוריה (כ-50,000 תושבים) ורמאדי בעיראק (כ- 500,000 תושבים). פרשנים ומכוני מחקר טוענים כי דאעש נערך למתקפת הרמדאן. הערכות מדברות על המשך כיבושה של סוריה ממזרח והשלמת כיבושם של עמק הפרת ומישורי נינווה בעיראק. דאעש עשוי לתקוף את דמשק ממזרח, תוך ניצול חולשתו של אסד, ולכבוש את הר הדרוזים. כמו כן עשוי דאעש לכבוש ערים גדולות בלוב, תימן, אפגניסטן, פקיסטן ניגריה ואלג'יריה ולייסד את "המדינה האסלאמית" בצ'צ'ניה. בכל אחד מהאתרים עלול דאעש להתקיף בנקודות התורפה, היכן שחיים מיעוטים אתניים או דתיים ולנסות להשמידם, כפי שניסו להשמיד את היזידים. בין קבוצות הסיכון האלה נמנות העדות שנותרו נאמנות למשטר אסד בדרום סוריה, ביניהם: דרוזים, עלאווים, נוצרים ארמנים וסונים.

מפת סוריה מה-15 ביוני 2015. בצהוב - YPJ. בשחור - דאעש. באדום - צבא סוריה. בירוק - קואליציית המורדים.

מפת סוריה מה-15 ביוני 2015. בצהוב – YPJ. בשחור – דאעש. באדום – צבא סוריה. בירוק – קואליציית המורדים.

מעל לחצי מיליון דרוזים חיים בארבעה מוקדים בסוריה: בהר הדרוזים, באזור אידליב, בג'ראמנה ובעיירה ח'אדר הסמוכה למורדות החרמון הסורי. אלה עמדו לצדו של אסד לאורך המלחמה והם נחשבים כופרים בעיני הג'יהאדיסטים. לפני כשבועיים נטבחו על ידי "אל-נוסרה" כעשרים דרוזים בכפר סמוך לאידליב, לאחר שסירבו להסגיר את חברם החשוד כי שירת בצבאו של אסד. עוד לפני הטבח פנו ראשי העדה הדרוזית בישראל למנהיגי המדינה בבקשה לסייע לאחיהם בסוריה המאוימים מדאעש ומחזית "אל-נוסרה". אל-ג'ולאני מנהיג "חזית אל-נוסרה" התנצל על הטבח, והבטיח שאין בכוונתו להשמיד את הדרוזים. הוא עשה זאת בכדי למצוא חן בעיני המערב בניסיונו להפוך את ארגונו לארגון מורד לגיטימי, אך יש לזכור כי הוא גדל אצל אל-בגדדי וא-זוואהירי, וכי שליטתו בלוחמיו הג'יהאדיסטים מוגבלת. "אל-נוסרה" ודאעש עשויים לכבוש כל אחת מהמובלעות הדרוזיות ולבצע בהם רצח-עם. הסכנה תגבר במהלך החודש הקרוב עם קריסתו הצפויה של צבא סוריה באזור. לבקשת ראשי העדה הדרוזית בישראל, ניצלה הממשלה את ביקורו בישראל של ראש המטות המשולבים האמריקאי, הגנרל מרטין דמפסי, ופנתה לממשל בארצות הברית בבקשה להגיש לדרוזים סיוע צבאי והומניטארי. המכון למחקרי ביטחון לאומי קרא לממשלה להכין תכניות אופרטיביות להתערבות בדרום סוריה, לשם הצלת הדרוזים. ראש מועצת גליל עליון קרא לקיבוצים במועצה להכשיר מגורי מקלט לפליטים דרוזים שעשויים לבקש מקלט בישראל. בארץ נשמעו גם קולות הקוראים לישראל לכבוש פרוזדור הומניטארי אחד מהחרמון לעבר ח'אדר, ואחד נוסף בסמוך לגבול סוריה-ירדן לעבר הר הדרוזים. זאת בתיאום עם האמריקאים והירדנים, על מנת לסייע לדרוזים. יש לציין כי בעבר חיו הדרוזים באזור זה במדינה עצמאית תחת המנדט הצרפתי בין השנים 1921 – 1936. יגאל אלון הגה את הרעיון לייסד מחדש מדינה זו שתשרת את צרכיה הביטחוניים של ישראל. "לא ייתכן שגבולה של מדינת הלאום היהודית יהיה סגור בפני פליטים שנשקפת להם סכנה מיידית של רצח עם. לא ייתכן שצבא ההגנה לישראל לא ישתמש בכוחו, כדי להציל בני משפחה של אזרחי ישראל המשרתים בצבא. לא יעלה על הדעת, שמדינת ישראל תפנה את גבה לאלו הנאמנים לה." כתבה דני בראון-וולף והצדק איתה.

לצד הדרוזים, גם העלאווים עלולים למצוא את עצמם ניצודים בידי דאעש וכוחות ג'יהאד אחרים. העלאווים, מיעוט דתי השולט בסוריה מאז 1966, לא ביססו תשתיות להקמת מדינה עלאווית באזור החוף הסורי, בו חיים רובם. ג'ושוע לנדיס הסביר כבר ביולי 2012 כי אסד מסכן את האוכלוסייה העלאווית כולה, בהחלטתו ללכת על "הכול או כלום". במקום לוותר על השלטון בדמשק בתחילת המלחמה, ולבצר את הפרובינציות בהן חיים העלאווים, הוא בחר להילחם בכל החזיתות, והוא עומד להפסיד כמה מהחשובות שבהן. מצבם של העלאווים, ושל כל בני הברית של אסד בדמשק, ביניהם סונים, נוצרים, ארמנים, דרוזים ועוד, נהיה מסוכן, עם היחלשות משטרו. אמנם דמשק לא צפויה ליפול בחודש הקרוב אך ייתכן כי מתקפת הרמדאן של דאעש תביא למצור על העיר, להרעבת תושביה ולהפגזתם, כמו ששו הסרבים בסרייבו בראשית שנות ה-90.

מפת עיראק מה-5 ביוני 2015. בצהוב - כוחות כורדים. בשחור - דאעש. באדום - צבא עיראק.

מפת עיראק מה-5 ביוני 2015. בצהוב – כוחות כורדים. בשחור – דאעש. באדום – צבא עיראק.

בהוראה לחג הרמדאן בקוראן נכתב "הילחמו למען אלוהים באלה אשר יילחמו בכם, ואל תשלחו יד, אלוהים אינו אוהב את השולחים יד."4 פירושים רבים ניתנו לאורך 13 מאות השנים האחרונות לפסוק זה, שהוא הראשון בפסוקי הקוראן שנגלו לנביא מוחמד, ובו הוראה לצאת למלחמה בכופרים, לאחר שקודם לכן נגלו רק פסוקים המצווים על מתינות. יש הדבקים ברוח המתינות הקודמת לפסוק זה, ומבקשים לחוס על כל מי שאיננו מאיים על המוסלמים. אלה מדגישים כי מלחמת המצווה היא רק במי שנושא נשק ונלחם נגדך. ויש הטוענים כי פסוק זה מתאים ברוחו לפסוקים אכזריים יותר, המופיעים בהמשך הקוראן, וקוראים להרוג כל כופר באשר הוא כופר. פרשנים אלה מוצאים בעצם הכפירה איום על האסלאם. ויכוח זה לא הוכרע באסלאם, וככל הנראה לא יוכרע בעתיד הנראה לעין. לצערי, גם הרמדאן הנוכחי יזוהם בדם רב. נותר רק לייחל כי עד הרמדאן הבא, יחוסלו ויתמתנו ארגוני הג'יהאד. נייחל כי 100,000 הרוצחים האיומים, המהווים פחות מ-0.1% ממיליארד המוסלמים בעולם, ימוגרו ויובסו. נקווה כי הצוררים ייזכרו לדיראון עולם כרוצחים נתעבים שאין להם דבר עם האסלאם, בשמו הם פועלים. נדרוש כי פרשנותם של רוב המוסלמים בעולם, זאת המתונה ורודפת השלום, תנצח. נברך כי "סורה 2" תפורש כפשוטה, כי אין לשלוח יד במי שלא נלחם בך. ננצור בליבנו את ברכת הרמדאן, כי "ליל אלקדר טוב מאלף חודשים: המלאכים והרוח מורידים בו ממרומים כל דבר שנגזר ברשות ריבונם. ישרור השלום בו עד עלות השחר."5

התקפות וכיבושים שדאעש צפויים לנסות לבצע במהלך החודש הקרוב.

התקפות וכיבושים שדאעש צפויים לנסות לבצע במהלך החודש הקרוב לפי "המכון לחקר המלחמה" בוושינגטון די.סי.

¹ סורה 2, פסוק 190 בקוראן הקדוש

² Iraq violence leaves more than 100 dead, The Guardian, 23/7/2012

³ פואד עג'מי, המרד בסוריה, עמ' 181

4 סורה 2, פסוק 190 בקוראן הקדוש

5 סורה 97, פסוק 3-5 בקוראן הקדוש

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s