כורדים וטורקים בקצה התהום

דברים מאת אילה אקאט (Ayla Akat) יו"ר "הקונגרס לשחרור הנשים", עו"ד של עבדוללה אג'לאן וחברת הפרלמנט הטורקי 2007-2015. אילה נעצרה ב-30 באוקטובר, זמן קצר לאחר שרואיינה, כחלק מגל המעצרים נגד מנהיגות הכורדים בטורקיה. שלושה ימים לאחר שפרסמתי מאמר זה, קונגרס הנשים הוצא מהחוק. [בסוגריים מרובעים ביאורים מאת אוריאל לוי].

מסופוטמיה מילאה תפקיד מרכזי בהיסטוריה של הציוויליזציה האנושית. לצערי, זהו גם אזור בו דיכוי, מלחמות וסכסוכים נמשכו לאורך זמן רב. במיוחד במאות השנים האחרונות, נשים דוכאו במזרח התיכון יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם. התנועה הכורדית מבקשת לבער את הדיכוי הזה, ומאז שנות התשעים זכויות נשים היו בראש סדר העדיפויות שלנו. דיכוי הנשים אינו נעצר בזירה הפוליטית, אלא מתרחש בתוככי החברה, בתא המשפחתי, במקום העבודה. נשים סובלות מסוגים שונים של דיכוי ואלימות כמעט בכל תחומי חייהן. מתייחסים אליהן כאל חפץ. מטרתנו, תוך הקמת ארגונים חדשים, ליצור מוסדות שמעצימים נשים. אנחנו רוצות שנשים בכל חלקי החברה, תיקחנה חלק פעיל בשחרורן.

אנו תמיד נלהבות ללמוד דברים חדשים, ולגלות צדדים חדשים לגבי זכויות נשים; אנו רוצות ללמוד מה קורה עם נשים במקומות אחרים בעולם, וללמוד מהתנסויות שונות; להקשיב לאנשים אחרים, כולל אקדמאיות, ארגונים, ופוליטיקאים העוסקים בהעצמת נשים. על מנת לעשות זאת אנחנו מארגנות כנסים, סדנאות ודיונים.

בשעה שאנו לומדות על המתרחש בעולם, אנו מנסות לחלוק את המטרות והניסיון שלנו עם אחרות. מאבקם של הכורדים, ותנועת הנשים הכורדיות, אינו חדש, אף על פי שזה נראה כך עבור אנשים רבים בעולם. אנשים ודאי מנסים להבין אותנו, אך איני סבורה שהצלחנו להסביר את עצמנו היטב לזרים, ועוד ישנן סוגיות רבות שאינן מוכרות. לכן הקמנו את הקונגרס לשחרור הנשים (KJA) ב-2015. אך צעד זה הגיע לאחר 25 שנים של ניסיון בשחרור הנשים הכורדיות.

הנשים היושבות בקונגרס לקחו חלק בניסיונות אלה, במקומות ובתפקידים שונים. כשבוחנים את קורות החיים של הנשים היושבות כאן בחדר, מבינים על מה אני מדברת. יצירת קונגרס הנשים היה יסוד הכרחי בתהליך השלום עם הטורקים. עבדוללה אג'לאן רצה שנשים תהיינה מעורבות בתהליך הפוליטי, ואחת מחברותינו סילאן בגריאניק (Ceylan Bagriyanik) הייתה הנציגה שלנו.

למרבה הצער תהליך השלום הזה מושבת עכשיו. אך כשיתחדש, נציגות מקונגרס הנשים תשבנה  בשולחן המשא ומתן. עדיין אין לקונגרס הנשים תצורה משפטית המוכרת בחוק הטורקי. הכנסנו את כל ארגוני הנשים תחת המטרייה של הקונגרס, אך אין לכך כל ביטוי משפטי הולם, אז כרגע אנחנו רשומות כעמותה. הבעיה היא שההגדרה החוקית לעמותה מוגבלת, ואינה מתאימה למטרותינו. אנחנו 'קונגרס נשים' ואנחנו מבקשות להירשם כ'קונגרס נשים'.

יום האישה הבינלאומי זה לא מספיק

הקמת הקונגרס קשור בהתנסויות הרבות שיצרנו לפני כן. כל מה שהתרחש לפני ההפיכה הצבאית של 1980¹. כל מה שהתרחש לאחר ההפיכה [הקמת ה-PKK ותחילת המאבק המרקסיסטי-כורדי המזוין נגד הממשלה הטורקית], הסבל של הנשים, העינויים שנשים חוו בבתי הסוהר, ארגוני הנשים הראשונים בתוך ומחוץ לבתי הכלא – כל אלה היו גורמים מרכזיים להקמת 'התאחדות הנשים' ב-1991. סאקין קאנסיז (Sakine Cansiz) הייתה לסמל חשוב באותה התקופה ומאז ועד היום, עבור הנשים הכורדיות [קאנסיז הייתה ממייסדי ה-PKK, נחשבת לראשונת הלוחמות הכורדיות, נרצחה ב-2013 בפריז יחד עם שתי שותפות]. ואז התנועה הפוליטית הכורדית החלה לעשות מקום לנשים. בשנת 2000 ארגוני נשים רבים התכנסו לדון במצב ולהחליט כיצד ניתן לסייע. השאלה המרכזית בה דנו הייתה איזו פלטפורמה יוכלו ליצור כדי להפוך את שחרור הנשים בכורדיסטן ובטורקיה למטרה מרכזית. כמעט בכל יום, ובכל תחומי החיים, נשים התמודדו עם מכשולים רבים. מטרתנו להבטיח שבעלי כוח פוליטי יבינו את המכשולים האלה, וינסו לעזור. לא הסתפקנו עוד בכינוסים של יום האישה הבינלאומי. משחקים כאלה לא ערערו את השליטה הגברית במבנה הכוח בחברה. חצי מהחברה מופלית לרעה, ואותנו מנסים לעודד בעזרת ממתקים. המבנה הפוליטי הרע הזה חייב להשתנות, אנחנו כאן כדי לשנותו. על כל הנשים להיות מעורבות בתהליך השינוי. זה למען כולנו. אנחנו דורשות להשתתף בדיונים ברמות הגבוהות ביותר, בפיתוח, בייצור, ביישום של כל החלטה. זוהי הדרך היחידה בה נוכל לעצור את האלימות נגד נשים, על כל סוגיה. עלינו להרוס את הפוליטיקה המצדיקה את האלימות וההדרה.

שחרור הנשים דחוף יותר משחרור לאומי

האם הגברים הכורדים שותפים לתפיסתי? לא בהכרח. זה עדיין לא מושלם, אך ישנה התקדמות בחברה הכורדית. שינויים שעשויים להתרחש מחר אינם מובטחים היום. אך עלינו להמשיך לעבוד קשה על מנת לשנות את החברה בכיוון חיובי. אנחנו מתמקדות בסלילת הדרך לשינויים שעוד יבואו. זה לא יבוא בקלות, אך השינוי יתרחש. אם הארגונים שלנו היום לא יביאו את השינוי המיוחל, נמשיך לנסות לשנות את המדינה המבוססת על חוקים פטריארכליים. הבעיות הגדולות ביותר כרוכות בשינוי הרגלים וחוקים עתיקים. אנו מבקשות לשנות חוקים ישנים, ולשים בעדיפות עליונה את שחרור הנשים, בחוקים החדשים שנוצרים ובאופן יישומם. בדרך זו או אחרת, נביא את השינוי. אנחנו מאמינות בכך.

אנחנו יודעות שהמדינה הטורקית היא פטריארכלית מאוד. 70%-80% מהאוכלוסייה הטורקית והכורדית היא שמרנית מאוד. אך תמיכתו של עבדוללה אג'לאן בשחרור הנשים מעניקה לנו כוח רב. הוא רואה בשחרור הנשים עניין דחוף יותר מכל שחרור לאומי. הפרספקטיבה הזו עזרה לנו לעשות שינויים רדיקליים בפרק זמן קצר. עיקר מאמצנו הופנה לדיון אודות ענייני נשים בקרב ארגוני נשים. נשים יכולות לקבל החלטות רבות הנוגעות לחייהן לבדן, ללא מעורבות של גברים. ייתכן שזה לא מספיק. אנו נדרשות להרחיב את השיחה לחברה כולה על מנת לעשות שינוי אמיתי.

עכשיו אנחנו עובדות על זה. אנחנו מתכננת לערוך סמינרים וכנסים נוספים בנושא שחרור נשים, שוויון מגדרי, ותפקידי מגדר חדשים. ייתכן שנקים יום אחד מפלגה פוליטית של נשים, למען נשים, שתשים את ענייני הנשים בראש סדר העדיפויות. אנחנו מאמינות שמהפכה מתחילה מהמעורבות של כל אחת, ושל כל תא משפחתי. אם לא נתחשב במשפחות פנימה, כיצד נוכל למגר את האלימות?

כמובן, במצב הנוכחי של הדיכוי, ובתנאי מלחמה, לא קל לשמור על נושא המגדר במרכז העניין הציבורי. כשידה של אישה אינה מגעת ללחם, כשביתה נהרס על ידי המדינה ואין לה כל מקלט עבור משפחתה, יקשה עליה להקדיש עצמה לתנועת הנשים ולשוויון מגדרי.

מהפכה תמיד עלולה להירצח בידי מנהיגיה

כשכיהנתי כחברה בפרלמנט הטורקי, הייתי שותפה בוועדת ביקורת על החוקה החדשה. הבנתי שישנם ארבעה חלקים שונים בחוקה שעלינו לשנות. הסכסוך הכורדי-טורקי והאינטרסים של כל קבוצות המיעוט יכולים לקבל מענה אם יכניסו לחוקה את ארבעת הסעיפים הבאים: (1) הגדרה מחודשת של אזרחות המכירה בזהות הכורדית; (2) הזכות לחינוך בשפת אם;³ (3) קבלת מעמדה האוטונומי של כורדיסטן ושל העם הכורדי; [אוטונומיה בתוך המדינה הטורקית] (4) "חילוניות עממית". זה  שונה מההסדר הנוכחי של הפרדת דת ממדינה. [מהפכת החילון שהובלה על ידי מוסטפא כמאל בשנים 1924-1935]. ההסדר הנוכחי נוצר מההבנה הגברית של מגדר, חברה ודת, [הוא משמר יסודות דכאניים, ומחליף את הדת בלאומנות טורקית וקפיטליזם]. שעה שהחילוניות שלנו מכילה את כל הקבוצות השונות הקיימות בחברה. אפשר לקרוא לזה "חילוניות עממית". יכולנו לפתור את הבעיה הכורדית בטורקיה לו רק היו נכנסים ארבעת הסעיפים האלה.

אלא ששינוי אי-השוויון המגדרי והאלימות נגד נשים הוא מסובך מזה. זכויות נשים אינן עומדות על שינוי סעיפים בחוקה. בכל חודש נרצחות בטורקיה 20-30 נשים. האלימות של המדינה תורמת רבות לאלימות בתוך המשפחה. הגברים מגלמים את היחס האלים של השלטון המדיני בתוך המשפחה. שחרור הנשים חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות. על מנת להתמודד עם האלימות הזו דרוש שינוי חברתי עמוק. על כל ארגון, בית ספר, מקום עבודה, עירייה, וכן על הממשלה – להשתנות. רק באמצעות עבודה משותפת ניתן לעצור את האלימות וליצור שוויון אמיתי.

מאז ראשיתו, למאבק הכורדי היו שלוש מטרות: מאבק לאומי, מאבק מעמדי ומאבק מגדרי. כל השלוש חשובות באותה המידה, אם נבקש פתרון אמת לעם ולארץ שלנו. שלושה ימים מצוינים בלוח השנה שלנו: ה-8 במרץ הוא יום האישה הבינלאומי והוא חשוב מאוד למאבק המגדרי שלנו. ה-21 במרץ הוא חג הנורוז [ראש השנה וחג האביב הפרסי והכורדי, אצל הכורדים משמש גם כסמל להתנגדותם המוצלחת לדיכויים] והוא חג חשוב מאוד עבור המאבק הלאומי שלנו. ה-1 במאי הוא חג הפועלים והוא חשוב מאוד עבור המאבק המעמדי שלנו ועבור המלחמה באי-השוויון הכלכלי. לצערנו, אי-שוויון מגדרי, מעמדי ולאומי, נוצרו והונצחו בידי בעלי הכוח על מנת לשלוט ולנצל את החברה. ללא מאבק נגד שלושת היסודות הדכאניים האלה לא נוכל להוביל לחופש אמיתי.

בתנועה הכורדית תוכלו לראות רועה צאן ורופא, או עקרת בית ועורכת-דין, שותפים לאותו הארגון וחולקים ביניהם תפקידי הנהגה. יקשה על זרים להבין זאת, אך זה היה מצבן של הנשים שלנו מהתחלה. המאבק הלאומי הוא מה שעורר זאת, אך מאז ומתמיד עמדו גם המעמד והמגדר בראש מעיינינו. המדינה הטורקית על ממשלותיה השונות לעולם לא הבינה זאת.

אנו מודעות גם לסיכונים. אם חברינו למאבק ינקטו מעשים שאינם מביאים בחשבון את כל קבוצות האוכלוסייה, קיימת הסכנה שייווצר מעמד אליטיסטי בתנועת השחרור, שיעקור את האידיאלים של השחרור מהשורש. מהפכה תמיד עלולה להירצח בידי מנהיגיה. כיום המהפכה שלנו חיה, ופוסעת צעד אחר צעד, בזכות כך שאין בתוכה מעמדות. עלינו להמשיך להתאמץ לקשור את כלל החברה שלנו, את הצעירים, בני קבוצות אתניות ודתיות שונות, ולהיענות לצרכיהם בשטח. ככל שהתנועה תהיה מחוברת להתרחשות בשטח, כך היא תדע למצוא פתרונות לבעיות שצצות.

אומה של 40 מיליון בני אדם נעקרה עם חתימת הסכם לוזאן

הסכסוך הטורקי-כורדי נמשך בגלל בעלי הכוח שמרוויחים ממנו. ככל שבעלי הכוח לא ימלאו את תפקידי ההנהגה שלהם כראוי, כך יתפתחו מלחמות וסכסוכים נוספים. אני מאמינה שהעולם וכל בני-האדם נועדו לאחדות. בעיה של אדם אחד יכולה בקלות להיהפך לבעיה של האחר, כפי  שניתן לראות במשבר הפליטים הנוכחי. אם מדינות המערב לא מוכנות לקבל את מיליוני המהגרים, אזי עליהם לדחוף לשלום ולביטחון, ולהעניש שלטונות אוטוריטריים כמו השלטון הטורקי. הניסיון לרצות עריצים, ולתמוך במבנה המונוליטי של מדינת הלאום, נועד לכישלון, שכן זהו בדרך כלל המקור הבסיסי של סכסוך.

הביטו בסכסוך הכורדי במאה השנים האחרונות; ניתן להבחין כי כאשר מדינות, בין אם זו האימפריה העות'מנית ובין אם זו טורקיה המודרנית, מנסות לרכז כוחות ולהתעלם מהקיום הכורדי, הכורדים מתקוממים. תחת השלטונות העות'מאנים, לכורדים הייתה אוטונומיה. טורקיה היא אחת מהמדינות האחרונות שדבקו בערכי המהפכה הצרפתית. מצד אחד טורקיה מבקשת להיות אומה חזקה עם זהות אחידה, ומצד אחר היא מבקשת להיות היורשת של האימפריה העות'מנית. לא ניתן להחזיק בשני הקצוות האלה יחד. הרבה מהבעיות של טורקיה נובעות מהבלבול הנפשי הזה. טורקיה נדרשת להשלים עם קיומה של חברה פלורליסטית בקרבה, ולקבל את ערכיהן של הקבוצות האתניות והדתיות השונות החיות בגבולה.

בשנת 1920 הובטחה לכורדים אוטונומיה מלאה, עוד לפני הסכם לוזאן של 1923 [הסכם הפירוק של האימפריה העות'מאנית בו הוכרה עצמאותה של טורקיה]. אלא שבלוזאן חילקו את הכורדים לארבע מדינות שונות [טורקיה, עירק, סוריה ואיראן], ולא הזכירו במפורש את הקיום של העם הכורדי או כורדיסטן. אומה של 40 מיליון בני-אדם נעקרה עם חתימת הסכם לוזאן. מאז הכורדים הם אומה חסרת מדינה. לא היו שם רק נציגי הממשלה הטורקית, היו שם גם נציגים של אומות המערב שבגדו בכורדים בלוזאן. המצב העצוב הזה נמשך גם לאחר מאה שנים. כל זה מדגיש מדוע קשה לטורקים ולכורדים לסיים את הסכסוך ביניהם, ומדוע טורקיה לא עושה ניסיונות אמיתיים ליצירת שלום.

לנו הכורדים יש בעיה חוקית עם המדינה כאן בטורקיה. איננו זוכים להכרה חוקתית או פוליטית. השלום תלוי בחלוקת הכוח בין בעלי זהויות שונות: כורדים, אלווים,² אשורים, ערבים. כל עוד הממשלה תחשוב על כוח רק במושגים ובזהות טורקית, לא יהיה לנו שלום. מדינות פדרטיביות ברחבי העולם, כולל ארה"ב, בריטניה, ספרד וגרמניה, קיבלו בסופו של דבר את השונות בתוכן, וייסדו מערכת המכילה מגוון זהויות, בדרכי שלום. טורקיה צריכה ללכת בעקבות אלה. המפלגה שלנו, מפלגת העמים הדמוקרטית (HDP) עובדת על פתרון בדרכי שלום, אך הממשלה הטורקית לא שומעת לרודפי שלום ולמנהיגים מהפכניים. לכן איננו מצליחים להתקדם מהמקום בו נתקענו לפני מאה שנים, ואנחנו משמיעים את אותם הטיעונים. אך השינוי יגיע אם או בלי השלטונות הטורקיים.

הכורדים מחולקים בין ארבע מדינות והבעיות בכל מדינה משפיעות באופן ישיר על האחרות. מהפכת רוג'בה השפיעה רבות על התנועה שלנו. אמנם זהו מודל טוב ותפעולי, אלא שהצלחתו הרבה עלולה להיות אחת הסיבות לכישלון תהליך השלום בין הכורדים לטורקים. הממשלה הטורקית רוצה להרוס את מהפכת רוג'בה כי הכורדים בסוריה יצרו מערכת אוטונומית פלורליסטית. הם מתנהגים כמו ממשלה פדרלית דה-פקטו. הכורדים העיראקים כמעט השיגו מדינה עצמאית. הממשלה הטורקית רואה התפתחויות אלה כסכנה לאחדות הטורקית המזויפת. ההתנגדות לעצמאות כורדית במדינות השכנות איננה מדיניות חדשה של טורקיה, זו אותה המדיניות מאז הקמת הרפובליקה הטורקית. אנחנו הכורדים תומכים במהפכת רוג'בה ותומכים בעצמאותה של כורדיסטן העירקית.

רוג'בה הצליחה להשתחרר מהתלות במדינה, ויצרה מערכת כלכלית ופוליטית עצמאית. למרות המלחמה עם ארגון דאעש, ותחת אמברגו צבאי וכלכלי מצד טורקיה, רוג'בה הצליחה להפוך לאזור המפותח והמגוון ביותר בסוריה. ההתפתחויות הרדיקליות ברוג'בה מוכיחות שאם קהילות מקומיות יקבלו את הזכות למשול בעצמן,  ויזכו לאוטונומיה משלהם, הן יכולות לשפר את מצבן הפוליטי והכלכלי.

המדינה הטורקית מבצעת פשעים איומים נגד חברינו וחברי מפלגת HDP שמבקשים לבזר את הכוח במדינה. אלפי בני-אדם נהרגו ומיליונים נעקרו מבתיהם בשנה האחרונה בלבד. מלחמה זו איננה הסיבה לכישלון תהליך השלום. תהליך השלום המזויף של ארדואן היה תרגיל שמטרתו בסופו של דבר ליצור דיקטטורה סמכותית. הוא זה ששם את הכורדים והטורקים בקצה התהום.

התנגדותה של המדינה הטורקית לכורדים לא השתנתה כלל מאז 1920. לפעמים חוקי המשחק משתנים, אך מטרתה האמיתית היא לשלוט באדמות הכורדיות ולנצל את הכורדים כמו במשטרים קולוניאליסטים. אסטרטגיה זו היא גם דרך קלה וזולה מאוד לחזק את הלאומיות הטורקית, ליצור זהות לאומית הומוגנית. לאומנות ומשטר אוטוריטרי מסוכנים מאוד לשני הצדדים. הכורדים והטורקים הולכים על חבל דק תחת משטרו של ארדואן. במרכז המלחמה הנוכחית בטורקיה מתקיים מאבק בין התומכים בהמשך קיומו של משטר דיקטטורי, לבין אלה המבקשים מערכת פלורליסטית ודמוקרטית יותר.

הכורדים יצרו מערכת אוטונומית דמוקרטית הפועלת נגד מערכת המדינה הריכוזית, הברברית והמושחתת. לא קל ליצור מערכת טובה יותר עבור האנשים, אבל הכורדים יצליחו, והמרוויחים יהיו טורקיה והמזרח התיכון כולו. זוהי תכנית הפעולה של HDP ושל קונגרס הנשים מאז שנוסדו.

המערכת הפוליטית-כלכלית המושחתת, המנציחה יחס בלתי שוויוני למעמדות ולמגדרים השונים, תסתיים רק כאשר התאגדויות מקומיות תזכינה בכוח ובחופש פעולה. אנחנו רוצים ליצור מערכת פרלמנטרית חזקה, עם יותר כוח לקבוצות השונות. מערכת של איש אחד, כמו שארדואן מנסה ליצור,  פוגעת בלגיטימיות הדמוקרטית של פרלמנט ומחלישה אותו באופן משמעותי.

בנסיבות כאלה זה לא משנה כמה מערכות בחירות תתקיימנה, הדמוקרטיה תמשיך להצטמצם עד כדי חותמת הגומי של הדיקטטורה. למרבה הצער גוש פוליטי לאומני-טורקי תומך בסוג זה של שלטון דיקטטורי. אל להן לאומות לשתוק על כך, זה עלול להביא אסון כפי שראינו באירופה בשנות השלושים. עם זאת הכורדים נאבקים נגד הדיקטטורה, וההצלחה שלנו תאפשר לעם הטורקי להשיג מערכת דמוקרטית ושוויונית באמת.

Ayla Akat

* מאמר זה ערוך מתוך ראיון עם אילה אקאט שפורסם במקור באתר Open Democraty.

¹ בשנות השבעים החלה התעוררות מרקסיסטית-כורדית בטורקיה. נוסדו ארגונים רבים, חלקם התאחדו עם הקמת ה-PKK ב-1978. ב-1980 התרחשה הפיכה צבאית שאורגנה בין היתר על ידי ה-CIA, הוצאו מהחוק האיגודים המקצועיים, ארגוני נשים, תנועות הנוער וגם ארגונים כורדים רבים.

² המיעוט הדתי הגדול בטורקיה מרביתם כורדים אך חלקם טורקים וערבים. זהו זרם באסלאם הנחשב בעבר לאחת הכתות הכופרות בדומה לדרוזים ולעלאווים בסוריה.

³ בטורקיה נאסר ללמד בגני הילדים ובבתי הספר בשפות שאינן טורקית. כמו כן, בחודשים האחרונים הממשלה הטורקית סגרה את כל כלי התקשורת בשפה הכורדית: ערוצי טלוויזיה, עיתונים, אתרי אינטרנט, ירחונים ותחנות רדיו.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s