כמה אנשים דאעש רצח?

הבולען של חָסְפַה הוא נקודת ציון מוכרת, המסמלת לנוסעים בכביש המהיר מכיוון בגדד כי הם מתקרבים למוסול. אלא שהבולען הטבעי, לצד הכביש, כשבעה קילומטרים דרומית לעיר המזוהה עם נינווה המקראית, נעלם מהנוף והפך לקבר האחים הגדול ביותר בעיראק. החוקרים מעריכים כי גופותיהם של לפחות 4,000 קרבנות דאעש, שנטבחו בין יוני 2014 ליוני 2015, טמונות בבור האדיר הזה. לאחרונה, לאחר שחרור האזור על ידי צבא עיראק, החלו החוקרים לחשוף את הזוועות שהותיר אחריו דאעש במנוסתו. אלפי הגופות בקבר האחים הזה הם פחות מ-9% מקרבנות ארגון הג'יהאד הרצחני, בשלוש השנים שחלפו מאז שהכריז על הקמת המדינה האסלאמית – הח'ליפות של כל המוסלמים בעולם. היום מציינים בעיראק שלוש שנים לטבח ספייצ'ר, מעשה הטבח-המתועד הגדול ביותר שדאעש ביצעו אשר קרבנותיו נטמנו בבולען של חָסְפַה. 

מארי תומסון הייתה קצינת משטרה מצטיינת בפלורידה כשמנהל תחנת המשטרה הציע לה ב-2005 לעבור לשרת את המדינה בבגדד. כוחות הביטחון האמריקאים נזקקו למיטב הקצינים והמדיריכים על מנת להכשיר את כוחות הביטחון העיראקים החדשים, שמונו לתפקיד לאחר שארה"ב הביסה את צבאו של סדאם חוסיין וכבשה את עיראק. מארי נרתמה למשימה ועברה מפלורידה הטרופית למזרח התיכון הצחיח. בשנת 2008 העבירו אותה למחנה ספייצ'ר הסמוך לתיכרית. שם היא פיקדה על הכשרות שוטרים עיראקים, סונים ושיעים, שבידיוק לפני 3 שנים נרצחו בבורות ההריגה של דאעש. מארי סיפרה לי על הקיץ ההוא, לפני שלוש שנים, בו חזתה במרקע הטלוויזיה בחניכים שלה נאספים ללב הַמַּאְפֵּלְיָה.

"ראיתי חדשות, הראו את הטבח במחנה ספייצ'ר, איך המחבלים הארורים האלה מובילים אנשים כמו בהמות במשאיות ואז מסדרים אותם בשורות ויורים בהם. צמרמורת אחזה בי. לקח לי כמה רגעים להבין שאני עשויה לראות חניכים שלי, עיראקים צעירים שאני הייתי המאמנת שלהם. ואז זה הכה בי. ראיתי כמה צעירים שהכרתי, שהדרכתי, שאהבתי, בשורת המוצאים להורג. אני לא אשכח את היום הזה לעולם". סיפרה תומסון המתגוררת כעת בכנסיית המשיח האנגליקנית ליד שער יפו בירושלים.

מאז שפונתה עם יתר הכוחות האמריקאים מעיראק מתגוררת מרי בישראל: "נדבקתי בנגיף של המזרח-התיכון, אני לא מצליחה להפטר ממנו" היא אומרת בחיוך רחב. הסיפורים על הזוועות שדאעש חוללו עולים בה אחד אחרי השני: "עוד כשהוצבתי בבגדד, היה לנו מאבטח עיראקי שמאוד התחברתי אליו. הוא היה אדם צעיר בתחילת דרכו. הייתי מכינה לו קפה ושואלת אותו כל בוקר לשלומו. יום אחד הוא לא הגיע. חשבנו שהוא חולה. ואז למחרת גופתו הושלכה מול שער המפקדה שלנו ועל חולצתו נכתב שכל מי שיבגוד באומה המוסלמית וישתף פעולה עם הכופרים ימצא את מותו. הייתי המומה. זה היה המפגש הקרוב הראשון שלי עם דאעש."

"ההשתלטות של דאע"ש על עיראק לא הפתיע אותי. אני זוכרת איך הקצינים והחיילים העיראקים התחננו שנשאר שם. הם היו אומרים לי: מארי, אל תלכו, אנחנו מתחננים, ישחטו את כולנו, הם יערפו את ראשינו אם תלכו… אבל אובמה רצה להיות גיבור ולהחשב כמי שהביא שלום עולמי, אז הוא הוציא את צבא ארה"ב מעיראק בלי לעשות כל חשבון. לעולם לא אסלח על כך. אני התנגדתי לפלישה האמריקאית לעיראק, ועד היום אני חושבת שזו הייתה טעות, אבל היציאה מעיראק הייתה טעות חמורה בהרבה. הפקרנו את המדינה הנפלאה הזו לטרוריסטים."

היום מציינים בעיראק שלוש שנים לטבח ספייצ'ר, מעשה הטבח-המתועד הגדול ביותר שדאע"ש ביצעו. בתחילת יוני 2014 כבש דאע"ש את העיר מוסול, בת כ-2.5 מיליון תושבים, תוך יומיים בלבד. משם המשיך הארגון לכיבוש העיר תיכרית ב-12 ביוני 2014. לאחר שתיכרית נכבשה הורה מפקד מחנה ספייצ'ר של הצבא העיראקי לחייליו, לפשוט את מדיהם ולצאת לחופשה. למעשה הייתה זו הדרך שלו לבקש מהם לברוח מהאזור הנשלט בידי המחבלים, לבגדד מולדתם, ולעשות זאת בלבוש אזרחי כדי שלא יחשדו כאנשי השלטון בבגדד. אלפי חיילים יצאו מהמחנה לבושים בבגדים אזרחיים לעבר הכביש והמתינו לאוטובוסים שייקחו אותם לבגדד. לוחמי דאע"ש הגיעו גם הם בתלבושת אזרחית למחנה, והציעו לחיילים הסעה לבגדד באוטובוסים ומשאיות. החיילים הובלו למתחם הארמון הנשיאותי של תיכרית, שם חולקו לשלוש קבוצות – סונים, שיעים ונוצרים.

הסונים התבקשו להפר את שבועתם לצבא עיראק ולהישבע אמונים לדאע"ש. השיעים והנוצרים הועברו בשיירות לשטח פתוח בו נטבחו, רובם בירי נשק-קל, חלקם בעריפת ראש. לוחמי דאע"ש תיעדו את האירוע, באופן ספונטני, במצלמות הטלפונים הניידים שלהם ולא בצורה מאורגנת ומבוימת (כפי שנעשה במקרים אחרים). אחרי הטבח פרסם הארגון הרצחני את הסרטונים בגאווה תוך שהוא טוען כי רצח 1,700 כופרים. חוקרים שונים אומדים את מספר הקרבנות בין 1,556 ליותר מ-1,700. גופות הנרצחים נחשפות בימים אלו לאחר שהושלכו לבולען של חספה. 

"חספה הוא ללא ספק הקבר ההמוני הגדול ביותר בעירק, ולפי העדויות ששמענו זה לא רק קבר אלא גם זירת רצח המוני", אמר בלקיס וויל, חוקר בכיר מהמשמר לזכויות האדם (HRW) בעיראק, שהעריך כי מספר הגופות שהושלכו לבור הוא לפחות 4,000. בדצמבר 2014 החלו בביצוען של הריגות המוניות בפאתי בור חָסְפַה. "דאעש היו מסיעים לכאן קרבנות בשיירות של מיניבוסים, משאיות וטנדרים. ידיהם של הגברים היו קשורות מאחור ועיניהם מכוסות. היו מעמידים אותם בשורות על סיפו של הבור ויורים להם בראש", כך סיפר לטלגרף הבריטי ניצול רצח בן 40 בשם מחמוד, המתגורר בכפר הסמוך לבור. לטענתו, ביום בו החלו ההוצאות להורג בבור, נרצחו לפחות 2,000 שוטרים, חיילים ועובדי מדינה עיראקיים, וחייבו אותו לחזות בכל ההוצאות להורג. "בהתחלה לא ניתן היה לראות את הגופות שנפלו לתוך הבור אך לאחר שהוא התמלא, הגופות נראו מבחוץ".

באחת ההוצאות להורג שמחמוד הוכרח לראות, נרצח בן דודו שעבד במשטרה. עוד הוא סיפר כי באחד הימים הגיע אוטובוס מלא גברים יזידים, שידיהם קשורות, והם נרצחו כולם על מפתן הבור. ביוני 2015, אחרי שאנשי דאעש הטמינו את הגופות בבור, שעומקו כ-400 מטרים, הם כיסו אותו בעפר. כיום הבולען לא נראה עוד בנוף, נותר ממנו רק שקע של אדמת מדבר עם סימני עבודה של בולדוזרים.

ביולי 2014 טבחו לוחמי דאעש כ-700 טורקמנים-שיעים (קבוצה אתנית המהווה כ-3% מאוכלוסיית עיראק) בכפר באשיר הסמוך לעיר כירכוכ.  לדברי ראש סוכנות יוניצ"ף בעיראק, בין הנרצחים היו נשים וילדים רבים.  שבט אבו-נימר, שהיה ידוע במאבקו העיקש נגד אל-קאעידה החל משנת 2007, הובס בשדה הקרב על ידי דאעש בנובמבר 2014. אחרי התבוסה ניסו משפחות רבות מהשבט להימלט לאזורים שבשליטת ממשלת עיראק, אך לא כולם הצליחו. דאעש טבח ביותר מ-540 מבני השבט.

גאולה דרך רצח המוני

דאעש הוקם כהיתוך של שני גורמים: ארגון אל-קאעידה, בגילגולו רב "התהילה" לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר, ופליטי משטר הבעת' העיראקי המובס, סונים אשר פורקו מנשקם על ידי האמריקאים בפלישתם ב-2003. הארגון הסוני ביקש "לנקום את דמם של המוסלמים" באמצעות רצח המוני, ובכך, לשיטת מנהיגיו, להביא את הגאולה לעולם. את אנשיו, שיטותיו, אמצעיו, ואופייו ירש דאעש מהארגון המכונה "גדודי א-זרקאווי".  הארגון, שנקרא על שם מנהיגו הירדני אבו מוסעב א-זרקאווי, היה האכזרי ביותר מבין המיליציות הסוניות הרבות שקמו אחרי הפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003. הוא זכה לפרסום רב בזכות פיגועי התופת האכזריים שלו ובזכות צילום, והפצה המונית, של סרטוני עריפת ראשים של "כופרים".

א-זרקאווי נשבע אמונים לאל-קאעידה וקיבל, בתמורה, מימון והדרכה דתית. אלא שגם מנהיגי אל-קאעידה הרצחניים ביקרו אותו לא אחת על המוסלמים הרבים בהם טבח ועל האופן האכזרי בו פעל, עליו התהדר בסרטוניו. אחרי חיסולו של א-זרקאווי ב-2006, ייסדו יורשיו את "המדינה האסלאמית בעיראק"; ארגון טרור רצחני שהמשיך את האידאולוגיה ושיטות הפעולה של א-זרקאווי. לימים שינה הארגון את שמו לדאעש (ראשי תיבות של "המדינה האסלאמית בעירק ובשאם", שאם הוא כינוי לאזור בו הוקמה סוריה). בסוף יוני 2014 הכריז מנהיג דאעש, אבו באכר אל-בגדדי, על הקמת הח'ליפות של כל המוסלמים בעולם ושינה את שם הארגון לשם יומרני אף יותר: "המדינה האסלאמית".

מאז היווסדו, וביתר שאת מאז הקמת הח'ליפות, ביצע הארגון הוצאות להורג ורצח המוני במגוון דרכים ושיטות, ואף דאג לתעד ולפרסם רבים מהם. הארגון מצייר – בשפתו, בכתביו ובסרטונים שהוא מפרסם – עולם של כופרים, צלבנים, מתנגדים ובוגדים אותם הוא יביס באכזריות וללא מורא. דאעש החזיר לציוויליזציה המערבית את המושג "אלף מיתות משונות", שנראה היה שחלף מעולמנו בעשורים האחרונים.

רצח בשריפה, בסקילה, בצליבה, בהשלכה מבניינים גבוהים, בתלייה, בהזרקת רעלים, בהקפאה במקררי בשר, בחניקה, בדקירה, בעריפת ראש בסכין, גרזן או חרב, ביריית אקדח, רובה או מקלע. כל אלה היו זרים, למרבית האנושות, בראשית המאה ה-21. אך דאעש לא רק פעל כך, הוא גם שידר את כל מעשי הזוועה, תוך שהוא יוצר תרבות חדשה-ישנה של שווקי עבדים, סחר בשפחות מין, כליאה של בני אדם בשלשלאות וכלובים, סקילות ומלקות בכיכר העיר, גדימת איברים כאמצעי ענישה .

את האכזריות הרבה ביותר הפגין הארגון מול המיעוט היזידי, במסע רצח שהתפרסם מאוחר מדי בתקשורת העולמית. לפי הערכות האו"ם נרצחו על ידי דאעש, בקיץ 2014, כ-5,000 מבני העדה היזידית ונחטפו כ-7,500 נשים וילדות. גורלן של יותר מ-3,000 מבין אותן נשים וילדות לא נודע עד היום. במהלך שנת 2016 הכירו ארה"ב , האיחוד האירופי  והאו"ם, בהשמדת היזידים וברדיפת נוצרים, שיעים, ומיעוטים דתיים נוספים, ברחבי עיראק וסוריה, כרצח עם.

מאז הקמת הח'ליפות, התרחבה הפעילות הרצחנית של דאעש לעשרות מדינות נוספות בעולם. במרביתן, נשבעו ארגוני טרור ג'יהאדיסטים שבועת אמונים לדאעש. מאות פעילים של הארגון, מסוריה ועיראק, נשלחו להנהיג את השלוחות  באפגניסטן ובלוב. עם זאת, גם בשנים בהן הרחיב את פעילותו למדינות אלה, מרבית אירועי הרצח בוצעו בעיראק.

לפי נתונים שאספתי עבור  "הוועד למאבק ברצח עם", מאז יוני 2014, דאעש והארגונים המסופחים לו ברחבי העולם רצחו לפחות 45,775 בני אדם לא חמושים (אזרחים ושבויים), ממוצע של יותר מ-40 נרצחים מדי יום. מתוכם לפחות 26,429 בני אדם, המהווים 58% מסך הקרבנות של דאעש, נרצחו בעיראק – מולדתו של הארגון. מרבית הנרצחים בעיראק הם יזידים ושיעים. בגדד היא בירת הפיגועים של דאעש; לפחות 2,000 בני אדם נרצחו בפיגועי בגדד ב-3 השנים האחרונות. מרבית הפיגועים בוצעו באמצעות רכבי תופת. מוסול היא בירת מעשי הטבח עם קרוב ל-6,000 קרבנות שנרצחו במעשי טבח והוצאות להורג. מרביתם נקברו בבולען של חָסְפַה. בסוריה, שבזכות המלחמה בה הפך הארגון העיראקי לארגון הטרור הגדול ביותר בעולם, נרצחו 8,350 בני אדם המהווים 18% מסך הקרבנות. בוקו-חראם, שנשבע אמונים לדאעש בינואר 2015 ושינה את שמו ל"מחוז מערב אפריקה של המדינה האסלאמית", רצח לפחות 7,700 אזרחים בניגריה, כ-1,000 בקמרון, ומאות נוספים בצ'אד וניג'ר מאז שהצטרף לארגון. בוקו-חראם הוא השלוחה הרצחנית ביותר של הארגון מחוץ לסוריה ועיראק, והוא אחראי לרצח של 21% מסך קרבנות הארגון. "מחוז חורסאן", הפועל בפקיסטן ואפגניסטן רצח כ-1,500 אזרחים, מרביתם שיעים. מדי שנה דאעש מכפיל פי כמה את הרצח ההמוני שהוא מבצע במהלך חודש הרמדאן. ברמאדן של שנה שעברה רצח הארגון 1,234 בני אדם. מאז תחילת הרמדאן הנכחי (לפני שבועיים וחצי) רצח 590 אזרחים, כפליים מאשר בחושדים לפני כן. באחת מרשתות התקשורת של דאעש נטען כי ב-3 השנים שחלפו מאז ייסוד החליפות אחראית "המדינה האסלאמית" למותם ופציעתם של 199,000 בני אדם, מתוכם בעיראק כ-150,000, ובסוריה כ-30,000. עוד טענו כי ביצעו כ-1,800 פיגועים באמצעות מחבלים מתאבדים.

1

בכחול – 37 המדינות בהן דאעש וגרורותיו רצחו ב-3 השנים האחרונות.

ככל ארגון טרור משתמש גם דאעש באירועים אלו על מנת לזרוע פחד, אלא שבשונה מארגוני טרור אחרים (מלבד אל-קאעידה) דאעש ומחבלים שנשבעו לו אמונים הצליחו להגיע למוקדים שונים ברחבי העולם. אנשי דאעש יצרו בקרב הציבור תודעה כי זרועות הארגון יכולות להגיע לכל מקום ולפגוע בכל אדם. דאעש וגרורותיו, ומחבלים שפעלו בשמו ובמקרים רבים זכו לתמיכתו, ביצעו פיגועים ורצחו אזרחים ב-37 מדינות עד כה, אך הקרבנות היו אזרחיהן של לפחות 76 מדינות. הדימוי שיצר לעצמו הארגון כארגון עולמי שיש לו יד בכל משרת אותו הן על מנת לגייס תומכים חדשים לשורותיו והן על מנת להצדיק בפני העולם הסוני, אליו הוא משתייך, את האידיאולוגיה הקיצונית בה הוא מחזיק. לתפיסתו, הארגון לוחם בכופרים באשר הם, בכל מקום בו הם נמצאים, ובכך הוא מצדיק בין היתר את הפגיעה המרובה בסונים החיים בשטחי שליטתו. במובנים רבים פעולות אלו אינן שונות מהותית מפעולות אחיו הבכור של הארגון, אל-קאעידה.

אינפוגרפיקה שפורסמה על ידי דאעש לציון 3 שנים לייסוד הח'ליפות.

דאעש בוחר את תלייניו ואת קרבנותיו

בחלק מהאירועים ההחלטה המשמעותית היא זהות התליין. אירועים שהרוצח עומד במרכזם. רוצחים אלה מתכוננים ומתאמנים לקראת האירוע, מצטלמים לסרטוני פרידה, בהם הם נושאים דברי תפילה ומילים אחרונות, על רקע דגל הארגון, עוטים על עצמם את מטן החבלה, ולבסוף מבצעים פיגוע התאבדות. קרבנות פיגועים אלו הם אנונימיים מבחינת דאעש. כל מה שידוע עליהם הוא המקום בו הם עשויים לשהות ברגע הפיצוץ. כך, למשל, מתקפת הטרור הרצחנית של בתחילת ינואר 2017 בבגדד, שכללה לפחות שמונה רכבי תופת. מאה בני אדם, לפחות, נרצחו במתקפה, אך כלי התקשורת של דאעש הדגישו את זהות המפגעים, ולא את זו של הנרצחים.

דאעש הפך את שיטת המחבלים המתאבדים בכלל, ופיגועי ההתאבדות באמצעות רכבי תופת בפרט, לתעשייה. בעיר בגדד לבד, ביצע הארגון בשנה החולפת, יותר מארבעים פיגועי תופת, בהם נהרגו 1,550 אזרחים. מרבית הפיגועים בוצעו באמצעות רכבי תופת, ברבעים השיעיים של העיר, או במוקדים של מוסדות השלטון. במהלך שנת 2016 פוצצו עצמם 1,141 מחבלים מתאבדים של דאעש בסוריה, לוב ועיראק, 864 מהם עשו זאת באמצעות רכבי תופת. מדובר בממוצע של שלושה פיגועי התאבדות מדי יום. מחבלים אלה זכו להיות מונצחים על ידי הארגון, בתמונות ובסרטונים, והוגדרו כ"שאהידים".

באירועים אחרים נבחרים, קודם כל, הקרבנות, שיוצאו להורג בעזרת רוצחים אנונימיים, במעשי טבח. דאעש נוהג להגדיר את קרבנות הטבח כ"כופרים", במרבית המקרים מפאת זהותם הדתית (יזידים, שיעים, נוצרים ועוד) או תפקידם הפוליטי (מזוהים עם המשטר). הרוצחים במקרים אלו נותרים אנונימיים, ודאעש לא מפרסם את שמותיהם. במרבית המקרים אף איננו מפרסם את הטבח עצמו (להבדיל מפיגועי התאבדות). לפי בדיקת "הוועד למאבק ברצח עם", 37,414 (82%) מהקרבנות שנרצחו מאז יוני 2014, נרצחו במעשי טבח המוניים והוצאות להורג לעומת 8,361 (18%) שנרצחו בפיגועי התאבדות.

נתונים אלה מלמדים אותנו כי מרבית הקרבנות של דאעש נבחרו בגלל שיוכם הדתי והפוליטי, והרצח שלהם נעשה במחשכים. הממצאים בבולען של חספה עשויים לחשוף את העולם לזוועות שלא בהכרח דווחו בתקשורת העולמית, פשעים שאף אחד עדיין לא הואשם בגינם בבתי הדין הבינלאומיים.

אירועים אלו, שכמעט אינם מתועדים, לא משמשים לפעולת התעמולה. אירועים אלו עומדים בפני עצמם, ולא משמשים למטרה אחרת. דאעש שואף להשמיד את כל בני הקבוצות הדתיות שהוא רואה כ"כופרות", משום שהרג זה, לשיטתו, הוא מצווה. האירועים מתוזמנים כך שתהיה להם השפעה תרבותית. הסמליות בתאריכים ובמקומות בהם מתבצעים מעשי הטבח, לא משמשת להפחדת הקרבנות בלבד, אלא גם ככמסר לעולם המוסלמי כולו. הטרור הרצחני בעולם המוסלמי הגיע לשיא בשנים האחרונות. קראתי לזה ג'יהאד ג'נוסיידלי. רוצחים בשם דת האסלאם. על-פי מחקריו של ד"ר יוחאי סלע שפורסם במגזין המזרח התיכון בשנים 2014-2016 ארגוני "טרור אסלאמי" הרגו 427,095 בני אדם (כולל חיילים), שהם 390 נפשות מדי יום.

העולם שנבנה תחת דאעש, נשלט על ידי האידאולוגיה הרצחנית הזאת. עם זאת, ניתן לזהות בארגון מידה מסוימת של מעשיוּת: ככל שהארגון עסוק יותר בלחימה, וככל שמתרבות החזיתות בהן הוא עסוק, כך מצטמצם מספר אירועי הרצח ההמוני שהוא מבצע. משמעות הדבר היא שמלחמה בארגון מצילה את חייהן של הקבוצות החיות באזורי שליטתו. לעומת זאת, אי לחימה בארגון, ומתן יד להתפשטותו, היא בגדר סיוע להתפשטות ההשמדה.

נהרגו בידי טרור אסלאמי יוחאי סלע

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s