האביב השיעי

אחרי מאות אלפי הרוגים, המלחמות בסוריה ועיראק מתקרבות אל סופן. המזרח התיכון לא יהיה עוד כשהיה, ובתוך סבך האינטרסים והכוחות הלוחמים עולות השאלות – מי בעצם ניצח? כיצד ייראו סוריה ועיראק העתידיות, ואיך יושפע המזרח התיכון מהמלחמות הגדולות ביותר שנערכו בו במאה ה-21?

לפני שנענה על השאלה מי ניצח, נדמה שברור לחלוטין מיהם המפסידים בסיבוב הנוכחי. ההתמוטטות של דאע"ש הביאה את קבוצת הרוב הגדולה ביותר באזור – הערבים הסונים – למפלה גדולה. מה שהחל בעיראק עם הפלישה האמריקאית שנשאה את דגל הדמוקרטיה, ובאביב הערבי בסוריה, הפך למפלה בעבור הרוב הערבי הסוני. הסונים בסוריה ייאלצו להסתפק בכמה מובלעות נצורות, שהגדולה מביניהן במחוז אדליב נשלטת ברובה בידי זרוע אל-קאעידה – מה שמטיל צל גדול על עתידה. גם בעיראק עתידם של הסונים לוט בערפל לאחר שהשיעים יסיימו להביס את דאע"ש. מרבית הפליטים שנמלטו משתי המדינות, ואחוז נכבד ממאות אלפי ההרוגים ומיליוני הפצועים בסוריה ועיראק, הם סונים.מנצחים חלקיים בסבב הלחימה הנוכחי הם הכורדים, שזכו בחבל אוטונומי בצפון עיראק – שם ייערך בשבוע הבא משאל עם לעצמאות, וכן באוטונומיה נרחבת בצפון סוריה, המארחת לפחות 11 בסיסים אמריקאים קבועים. העם הכורדי, שהוא העם הגדול ביותר בעולם שאין לו מדינה עצמאית, זוכה לראשונה לנהל את ענייניו בעצמו בעיראק ובסוריה לאחר 100 שנות דיכוי ערבי. כש"האביב הערבי" הפך לחורף, החל "האביב הכורדי", וטורקיה, בה חיים מרבית הכורדים בעולם, נושאת עיניים בדאגה לעתידה.

אולם המנצחים הגדולים ביותר במלחמות עיראק וסוריה (וגם בתימן) הם ללא ספק השיעים. מרבית סוריה נשלטת כבר היום בידי הברית המשולשת: אסד, איראן-חיזבאללה ורוסיה. בשבועות הקרובים תתרחב אחיזתם עד כדי שני שליש מסוריה. אמנם אסד איננו שיעי, ושיעור השיעים בסוריה לפני המלחמה עמד על כ-2%, אולם משטרו של אסד הפך לבן חסות מלא של איראן ורוסיה כאשר גם ההחלטות הגורליות ביותר על הנעשה באזורי שליטתו מתקבלות על ידי חסן רוחאני וולדימיר פוטין.

למעשה, תוצאות המלחמה בסוריה חוברות להתרחשויות הגיאו-פוליטיות הכלליות במזה"ת אשר ניתן לכנותן "האביב השיעי". מחד, המשטר השיעי בבגדד, שבעבר התקשה לשלוט בעיראק, הולך ומתחזק כעת; ומאידך איראן, שמתחזקת כלכלית וצבאית מאז הסכם הגרעין. אם נוסיף לשתי מדינות אלו את הצלחתם של המורדים החות'ים (השיעים) בתימן, נקבל מזרח תיכון חדש בו השיעים חזקים בהרבה מאשר בעבר.

הסהר השיעי

המאבק הפנימי באיראן

נשיא איראן חסן רוחאני נשא אמש (רביעי) נאום בעצרת הכללית של האו"ם בניו-יורק, בו התנגח כצפוי בנשיא האמריקאי, הזכיר כי האיראנים התייחסו יפה ליהודים עד שהגיעה מדינת ישראל והזהיר מפירוק הסכם הגרעין. הוא הגיע לנאומו השנתי כמנהיגה של מעצמה מנצחת: איראן מתאוששת מהבידוד הכלכלי, שנתיים וחצי לאחר הסכם הגרעין בו הוסרו מעליה הסנקציות, ובמקביל היא מובילה את בנות חסותה לנצחונות בסוריה, לבנון, עיראק ותימן. רוחאני, שניצח בבחירות שנערכו השנה באיראן את המועמדים השמרנים, המקורבים למשמרות המהפכה, זוכה לאהדה רבה בארצו. אלא שגם למעצמה אזורית מנצחת לא הכל בא בקלות. רוחאני נאבק בזירה הדיפלומטית בסנקציות שהטילה לאחרונה ארה"ב על איראן, ומתאמץ למנוע את ביטולו של הסכם הגרעין שהיטיב עם איראן עד כה. מבית נאבק רוחאני ב"משמרות המהפכה" ו"כוח קודס" – זרועותיו הצבאיות של המנהיג העליון ח'אמנאי, שמקפידות להציג קו תקיף נגד ישראל וארה"ב בכל הזדמנות.

לפי דיווח שפורסם ב"וואלה! NEWS", איראן משקיעה בחיזבאללה 830 מיליון דולר מדי שנה, בנוסף היא משקיעה מאות מיליונים נוספים במיליציות שיעיות בעיראק – אשר המפורסמת ביניהן היא אל-חשד א-שעבי ("הגיוס העממי") שהובילה את הניצחונות על דאע"ש במוסול ובתל-עפר – מיליציות שיעיות בהן משרתים שכירי חרב מאפגניסטן, פקיסטן, כווית ותימן והן לוחמות בסוריה לצד חיזבאללה ומשטר אסד והחות'ים בתימן. איראן איננה מסתפקת בקהלים שיעים, והיא השקיעה השנה כ-70-60 מיליון דולר בחמאס הסוני שברצועת עזה. התקציבים הללו מועברים מ"כוח קודס" של משמרות המהפכה ללא בקרה של הממשלה האיראנית, מה שמביא לביקורת רבה בטהרן.

אזרחי איראן מעדיפים את הנשיא רוחאני המתון על פני קאסם סולימאני, מפקד "כוח קודס" הנאמן למנהיג העליון עלי ח'אמנאי. ההנהגה הנבחרת של איראן, ובראשה הנשיא רוחאני, מחוברת היטב למעמד הביניים שאיננו מעוניין בקולוניאליזם איראני ומעדיף על פניהם קשרים מניבי רווחים עם המערב. אמנם איראן ויתרה על יכולת גרעינית בגלל הלחץ הציבורי, אך משמרות המהפכה, המיוצגות בבית על ידי המנהיג העליון ח'אמנאי וברחבי המזרח התיכון על ידי הגנרל סולימאני, לא יוותרו על הכיבוש.

ביום שלישי השבוע דיווח אתר אמריקאי כי קצין בכיר באיראן אמר כי ארצו מוכנה בכל רגע לשגר את "האבא של כל הפצצות" – טיל בעל ראש נפץ של 10 טון, שאמור לתת מענה לפצצה האמריקאית שהוטלה לפני כחצי שנה באפגניסטן ומכונה "האמא של כל הפצצות". הצהרה כזו מפי בכיר במשמרות המהפכה, ערב העצרת הכללית של האו"ם, היא צעד המכוון ראשית נגד הנשיא רוחאני המנסה להצטייר כפייסן, ורק לאחר מכן נגד כוחות חיצוניים הנאבקים באיראן. המתח בין ההנהגה הנבחרת של איראן למשמרות המהפכה הגיע לאחרונה לשיאו כאשר מקור רוסי טען שרוחאני החל להלאים קניין של משמרות המהפכה על מנת להחליש אותן.

הגנרל סולימאני משמש כמפקדן הכללי של עשרות מיליציות שיעיות הפועלות ברחבי המזה"ת, ובמיוחד בסוריה, עיראק, תימן ולבנון – מיליציות שאיראן הקימה או חברה אליהן בשנים האחרונות. ההצלחה האדירה של חיזבאללה, שנתפס כמי שסילק את ישראל מדרום לבנון בסוף שנות התשעים והצליח לערער את בטחונה עד היסוד ב-2006, הובילה את איראן להקים ארגונים דומים במדינות נוספות. הארגונים האלה הם בדרך כלל צבאות  הנתונים לפיקודו הישיר של סולימאני. החות'ים בתימן ואל-חשד א-שעבי בעיראק, ארגונים גדולים וחזקים בהרבה ממרבית במיליציות השיעיות (מלבד חיזבאללה) מחומשים על ידי איראן ופועלים בתיאום מלא איתה, אך לא בפיקודה הישיר.

חלוקת הזרמים המוסלמים בעולם

סוריה: ראש החץ להגנת משטר אסד

את הצלחתו של החיזבאללה בדרום לבנון ביקשו האיראנים להביא לחזית הסורית, כדי לשמר את שלטונו של בשאר אסד. לפי דיווח בעיתון הלבנוני אל-אחבאר המקורב לחיזבאללה, אמר השבוע חסן נסראללה, מנהיג הארגון כי "הדרך של הצד האחר נכשלה, ועתה הוא רוצה לשאת ולתת כדי לזכות בכמה הישגים". נסראללה מתייחס בכך ליריביו של נשיא סוריה בשאר אסד, ובמיוחד לארגוני הג'יהאד הסונים. אף אחד לא יכול להתווכח עמו, שכן חיזבאללה, שאיבד כ-1,700 לוחמים על אדמת סוריה, הוא בהחלט הכוח המוביל והדומיננטי בכיבושים הרבים שהשיג משטר אסד בשנתיים האחרונות מאז שרוסיה החלה להקים שדות תעופה צבאיים בסוריה.

בשלוש השנים האחרונות פועל החיזבאללה בכל החזיתות בהן נלחם צבא סוריה של משטר אסד, ומשמש כראש חץ בשדה הקרב. מלבד מיומנויות רבות שרחש חיזבאללה בשדה הקרב הסורי, הוא זכה גם לחיל שריון, יחידת כטב"מים ושלל מלחמה רב. בדומה ללבנון, ניתן רק לדמיין את סוריה ללא חיזבאללה, שהפכה בפועל לחלק אימננטי ממשטרו של אסד. כל החלטה אסטרטגית של אסד דורשת היוועצות עם חיזבאללה, כל מהלך צבאי, כל שינוע אוכלוסיות. למעשה, כל שינוי שיבוא בעתיד בסוריה דורש את חיזבאללה שכוחו הצבאי בסוריה דומיננטי.

מלבד חיזבאללה פועלות בסוריה עוד עשרות מיליציות שיעיות בחסות משמרות המהפכה. לוחמי המיליציות, אשר דגלן דומה לדגל חיזבאללה, הם שיעים אזרחי פקיסטאן, אפגניסטאן, כווית, תימן, עיראק ולבנון. הם נשלחו לשדה הקרב על ידי "כוח קודס" בעבור משכורת מכובדת, והבטחות נוספות כגון קבלת אזרחות איראנית או לפחות מניעת גירוש משפחותיהם מאיראן. המיליציות האלה מילאו את שורותיו של צבא סוריה לאחר כמה שנים של מלחמה בהן מרבית חייליו ערקו, נפצעו או נפלו בקרבות. ללא המיליציות האלה, למשטרו של אסד לא היה כל סיכוי. לפי ארגון זכויות האדם הסורי SOHR נהרגו בסוריה למעלה מ-7,000 לוחמים שיעים זרים שאיראן הכניסה למלחמה. הרשויות באיראן דיווחו לפני כחצי שנה כי למעלה מ-2,100 לוחמים איראנים נפלו במלחמות בעיראק ובסוריה.

"הדם שלנו ניצח" כרזה של חיזבאללה שצולמה בלבנון 2006.

עיראק: המשטר השיעי חושש מהשפעה איראנית

במסמך שהוכן עבור מרכז המידע למודיעין וטרור ע"ש מאיר עמית, כתב ד"ר רז צימט כי בעקבות היחלשותו המשמעותית של דאע"ש, נפתחה בפני איראן הזדמנות להרחבת השפעתה בעיראק. "בשונה מסוריה, נוכחותה הצבאית הישירה של איראן בעיראק מוגבלת ביותר והיא מתבססת בעיקר על המיליציות השיעיות העיראקיות ('הגיוס העממי' – 'אל-חשד א-שעבי') הפועלות בחסות ישירה או עקיפה של משמרות המהפכה", כותב צימט, "המיליציה ממלאת תפקיד חשוב בזירה הפנימית בעיראק, שעשוי אף לגבור בתום המערכה נגד דאע"ש, כאשר תחל לתבוע את מקומה בסדר הפוליטי החדש בעיראק".

עם זאת, מנהיגי דת שיעים רבים בעיראק אינם מעניקים סמכות למנהיג העליון חמינאי, ומבקשים להרחיק את השלטון השיעי בבגדד מטהראן. בצעד נדיר שהרתיח את טהראן נפגש לפני כחודשיים מוקתדא א-סאדר, אחד המנהיגים השיעים החזקים ביותר בעיראק, עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. "ראש הממשלה חידר אלעבאדי, שמונה לתפקיד בקיץ 2014 במקומו של ראש הממשלה הפרו-איראני נורי אלמאלכי, מגלה קו עצמאי מול טהראן", מוסיף צימט, "ביסוד מדיניותו של אלעבאדי עומד הרצון שלא להפך ל'גרורה איראנית'. לכך ניתן להוסיף את עניינה הבסיסי של עיראק בהמשך הסיוע האמריקאי, ורצונה לשמר קשרים תקינים עם המדינות הערביות הסוניות, ובהן ערב הסעודית."

צימט מוסיף כי גם כניסתה של טורקיה כשחקן נוסף בעיראק נתפסת אף היא כאיום בעיני איראן, החוששת מפני כוונות הטורקים לבצר את אחיזתם בצפון עיראק. "הסיוע האיראני תרם משמעותית לבלימת דאע"ש, אך הביא גם להגברת הביקורת בתוך עיראק נגד התערבותה של איראן בענייניה הפנימיים של עיראק. בדומה לסוריה, פועלת איראן להרחבת השפעתה בעיראק גם במישורים הכלכלי, התרבותי והדתי. איראן משקיעה מאמצים נרחבים להגברת הסחר עם עיראק, השתלטה על מספר שדות נפט באזור הגבול עם עיראק ויתכן גם שאיראן תסייע לשיקום האזורים שנכבשו מידי דאע"ש. כמו כן, פועלת איראן להרחיב את השפעתה הדתית בערים הקדושות לשיעה בעיראק".

תימן: איראן נכנסה לתמונה בעקבות סעודיה

בעבר היו החות'ים השיעים בתימן מרוחקים מאיראן. אלא שבשנים האחרונות איראן החלה מחמשת ומממנת אותם, ככוח שיאיים על סעודיה היריבה מדרום. מה קרה פתאום? בשיחה עם 'דבר ראשון' מסביר ד"ר צימט כי "תימן היתה בעדיפות חמישית או שישית עבור איראן – אחרי עיראק, סוריה, לבנון, הזירה הפלסטינית ואפילו אפגניסטאן. גם לא היתה להם מחויבות אידיאולוגית של ממש, כי החות'ים הדגישו כמה פעמים את חוסר נכונותם לקבל תכתיבים איראנים – וזאת גם בשנתיים האחרונות בהן איראן מחמשת אותם. אלא שהנוכחות הסעודית בתימן והמשבר החריף בין איראן וסעודיה דחפו את איראן לחפש מענה אל מול האתגר הסעודי. החות'ים היו הבחירה הטבעית. זה היה קורה עם הסכם הגרעין ובלעדיו".

החות'ים שולטים בשטח נרחב במערב תימן, הכולל את הבירה צנעא, מאז שהחלו במרד בראשית 2015. מערכה בת שנתיים וחצי שפתחה קואליציה של מדינות ערביות בהובלת סעודיה גרמה למותם של לפחות 10,000 אזרחים ולמגיפת כולירה בה נדבקו כחצי מיליון בני אדם, אך כשלה מלכבוש חזרה את מערב תימן. בשבוע שעבר טען ‏מנהיג החות'ים בתימן שאיחוד האמירויות כבר נמצאת בטווח הטילים שלהם אחרי ניסוי מוצלח ושהמזל"טים שלהם כבר חגו בסעודיה. גם אם יושג שלום בין השבטים השונים בתימן, היא תחזור כמדינה המחולקת לשתיים.

הסהר השיעי הפורה

האוכלוסיה השיעית, שהייתה מיעוט נרדף במזרח התיכון (מלבד פרס) התעצמה והתגברה בעשור האחרון. כ-120 מיליון שיעים החיים במזרח התיכון מחזיקים בדומיננטיות בשלטונות של כמה מדינות בהן חיים לכל הפחות מספר דומה של סונים. השיעים אינם שמרנים יותר מהסונים בכל הקשור ליחסם לנשים, לדת ולפוליטיקה – ההיפך הוא הנכון. המדינות הנשלטות בידי השיעים, ובראשן עיראק ואיראן, קרובות יותר למבנה דמוקרטי מאשר מקבילותיהן הסוניות. מעמד הביניים בהן גדול ומשפיע לאין שיעור מאשר במדינות הסוניות (להוציא את נסיכויות המפרץ העשירות והקטנות). עם זאת, העולם השיעי המונהג בידי איראן עוין את ישראל בעשור האחרון יותר מאשר המדינות הסוניות, שאותן נוהג ראש הממשלה בנימין נתניהו לכנות "הציר הסוני המתון".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s