מזרח תיכון חדש

וילה בג'ונגל. אוקי. אבל איזה חיות טורפות מסתובבות בג'ונגל הזה. מי נגד מי במזה"ת? לכבוד יום העצמאות השבעים של מדינת ישראל ננסה להתבונן במבט על בכוחות השונים הנאבקים על שליטה במזה"ת.

צפייה בפריים אחד מתוך סרט לא תעזור לנו להבין על מה הסרט. ההתרחשויות המהירות במלחמת סוריה, ובמאבקים הנוספים במזרח התיכון, מקשות על המתבונן להבין מי נגד מי. קורא ממוצע באתרי החדשות מקבל 'תמונות סטילס' של אירועים משמעותיים בתוספת פרשנות של ההשלכות הצפויות, אך בדרך כלל ללא כל אוריינטציה גאו-פוליטית רחבה.

רק לפני שבועיים דווחנו כי ישראל, סעודיה והכורדים מודאגים מהכרזותיו של טראמפ על יציאתה המהירה של ארה"ב מסוריה בעוד בימים האחרונים הכיוון בידיוק הפוך. פוטין ארדואן ורוחאני נפגשים באנקרה כמנצחים, בתקשורת נטען כי הם מחלקים ביניהם את סוריה כמו שמחלקים עוגה, אולם במסיבת העיתונאים המשותפת רוחאני מדבר על ישראל הטרוריסטית, ארדואן על הטרוריסטים הכורדים ופוטין על דאע"ש. מאבקי השליטה במזרח התיכון מספקים כותרות כמעט בכל יום, אך מה עומד מאחורי כל אלה? הרבה הפצצות, הרבה הרוגים, הרבה אמירות מפוצצות, אבל מי נגד מי? מי טוב לישראל ומי רע? מי טובח באזרחים ומי ג'יהאדיסט? במאמר הקרוב ננסה להתבונן במבט גאו-פוליטי על המזרח התיכון.

המלחמה בסוריה כמשל
המלחמה בסוריה, שנמשכת מעל לשש שנים מדממות, היא חלון למתרחש במזרח התיכון כולו. איראן, חיזבאללה, דאע"ש, אסד, הכורדים, רוסיה, ארה"ב וגורמים נוספים בוחשים בקדירה הסורית, בדומה למלחמת וייטנאם שהיתה זירה למאבקים עולמיים רחבים בהרבה מוייטנאם עצמה. משטרו של אסד, שכבר הוספד אינספור פעמים במערב, רחוק מלרדת מהבמה – בסיוע נאמן של הדוב הרוסי. בחודשים האחרונים מצליח משטר אסד לחסל בזה אחר זה את כל כיסי ההתנגדות של המורדים במשטרו. כעת נותרו רק שלוש מובלעות משמעותיות שאינן בשלטונו, כל אחת מהן מגובה בידי כוח חיצוני בעל אינטרסים משלו.

מובלעת אחת בצפון מזרח סוריה מונהגת בידי הכורדים וקוראת לעצמה 'הפדרציה הדמוקרטית של צפון סוריה' או בשמה העממי 'רוג'בה'.'רוג'בה' נהנית מגיבוי צבאי מלא של ארה"ב, הכולל נוכחות של אלפי חיילים אמריקאים, כלי טיס, רכבים, יועצים ותיאום מלא עם הפנטגון. החל מהשבועיים האחרונים גם צרפת נכנסה לסייע לכורדים ולארה"ב ברוג'בה.

המובלעת השניה בצפון מערב סוריה נשלטת בידי טורקיה ובידי ארגוני מורדים ג'יהאדיסטים השותפים לטורקיה. מרבית העיירות והכפרים באזור זה (מחוז אדליב וצפון מחוז חלב) נשלטים בידי ארגוניים ג'יהאדיסטים כבר כמה שנים, אלא שככל שהזמן עובר והארגונים נחלשים – טורקיה שממנה וחימשה אותם מלכתחילה מגבירה את הנוכחות הצבאית הישירה שלה באזורים אלה ובונה עוד ועוד מתקנים ובסיסים צבאיים. יוצא מהכלל הזה הוא מחוז עפרין הכורדי בו לא התרחשה כמעט כל לחימה עד שטורקיה החליטה לכבוש אותו תוך שהיא פוגעת באלפי אזרחים. רוסיה אפשרה לטורקיה לכבוש את חבל עפרין שבצפון מערב סוריה, לאחר כמה שנים בהן הכורדים היו שותפים מלאים שלה והסכימו לה לבנות בסיסים צבאיים בעפרין. ארה"ב ומדינות מערב אירופה המגבות את הכורדים – הכוח היעיל ביותר נגד דאעש , והיחיד שנרשמו לחובתו אפס הפרות זכויות אדם – לא סייעו להם בעפרין. התיאבון של ארדואן לכיבוש גדל עם ההצלחות והיעד הבא שלו הוא מנביג' אולם הפעם מסתמן שהמערב לא יאפשר זאת בקלות.

המובלעת השלישית מצויה בדרום ונשלטת בידי ארגוני מורדים הנהנים מגיבוי ישראלי וירדני. המובלעת הזו קטנה וחלשה בהרבה מאשר המובלעות בצפון ובשונה מהן – אסד נחוש לכבוש אותה בהקדם האפשרי. למה. כי איראן דוחפת לכך מתוך שאיפתה לשבת על הגבול הישראלי. מי שמונעת ממשטר אסד, חיזבאללה ואיראן מלכבוש את המובלעת בדרום היא רוסיה, בת בריתם, אשר איננה מעוניינת במלחמה ישראלית-איראנית בתוך סוריה.

מכל אלה ניתן להסיק כי רוסיה היא הגורם הדומיננטי הנותן את הטון בכל הנוגע לחלוקת סוריה, אולם יש לזכור כי רוסיה משלמת מחירים (ויתור על עפרין וסיום השותפות עם הכורדים למשל) בעבור השליטה במרכז המדינה. דווקא כשנדמה היה כי ארה"ב והמעצמות האירופאיות האחרות ויתרו על דריסת הרגל בסוריה, הרשה לעצמו אסד להשתמש שוב בנשק כימי – מה שהוביל לחזרתן לתמונה. אך סוריה היא זירה אחת מני רבות, וכדי להבין את ההתרחשויות בה יש להביט במאבקים הגדולים המתרחשים במזה"ת.

לא סונים נגד שיעים אלא מלחמת 'אימפריות לשעבר'
תיאורית המאבק בין שיעים לסונים במזרח התיכון מוטעית וחסרה. במבט כולל על קרוב למיליארד מוסלמים החיים בין הסהרה להימליה (ממרוקו שבמערב ועד אפגניסטן שבמזרח) ניתן להבחין בשלוש ישויות הנלחמות ביניהן על הכתר. שלושה מוקדי כוח הנמצאים במאבק מזה מאות שנים. וזה מבלי לספור את המעצמות העולמיות – רוסיה, ארה"ב, צרפת, בריטניה ועוד.

סעודיה – ערש האימפריה הערבית
. מייצגת קודם כל בעלי הון ואמירם ערבים ורק אח"כ את מאות מיליוני הערבים הסונים. בנות בריתה באש ובמים הן מצרים, בחריין ואיחוד האמירויות. גם הרשות הפלסטינית, ירדן, מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה נוטות לכיוונה אך אינן 'שפוטות' שלה.

בשנתיים האחרונות עורך יורש העצר מוחמד בן-סלמן שינויים רבים בממלכה ובמדיניות החוץ שלה. החל מרפורמות המקדמות את מעמד האשה בממלכה, דרך החלשת הממסד הדתי, ועבור בשינוי ביחסה של הממלכה למדינת ישראל ובחרם על קטאר.

סעודיה והצד הערבי-סוני כולו מאותגר פנימית בידי כל אותם ג'יהאדיסטים ,אשר כבר בשנות ה-60 של המאה הקודמת תקפו את שיתוף הפעולה עם ארה"ב וקראו להילחם בהנהגתן של המדינות האלה. זהו השורש האידאולוגי של האחים המוסלמים שהתפתח ברבות השנים לאל-קאעידה ולאחרונה לדאע"ש. המטיפים הקיצוניים ומיליוני התלמידים שלהם קוראים תיגר על שלטונות המדינות הסוניות. באותן מדינות המערכת השלטונית איננה מתקרבת בכלל לדמוקרטיה, ולכן אין אופוזיציה משמאל. מי שמערער את השלטון באופן משמעותי הם רק אותם זרמים קיצוניים ואלימים באיסלאם. כשסעודיה עושה רפורמות ליברליות, קידום זכויות נשים לדוגמה, היא מכוונת בעיקר מערבה, ואולי גם קצת כדי שלא להידמות יותר מדי לדאע"ש – שגם ככה דומה מאוד בתרבותו ובחוקיו לסעודיה.

סעודיה ובנות בריתה הסוניות מקורבות מאוד לארה"ב, ותולות בה את מרב תקוותיהן (מזכיר לכם מישהו?). התמיכה הגורפת של חלק ממנהיגיהן בהילארי קלינטון לא הפריעה להם לראות בטראמפ כבן ברית בחשיבות עליונה לאחר שניצח, וגם הוא, מצידו, מעניק להם יחס חם.

טורקיה – ערש האימפריה העות'מנית
– מייצגת קודם כל את הטורקמנים (רובם סונים) ורק אח"כ את יתר המוסלמים. בנות בריתה המידיות באש ובמים הן קטאר ואזרבייג'ן אולם גם טורקמניסטן, טג'יקיסטן, קירגיסטן נוטות לכיוונה. על מנת להתגבר על הדומיננטיות של סעודיה בעולם המוסלמי תומכת טורקיה בהנהגת ארדואן בכל אותם ג'יהאדיסטים: האחים המוסלמים, חמאס, הזאבים האפורים, ועוד כל מני ארגונים המסונפים לאל-קאעידה.

בשנתיים האחרונות החלה טורקיה מרחיבה את שטח השלטון הישיר שלה לפי חזון המבוסס על דרישותיה במו"מ שלאחר מלחמת העולם הראשונה. בכירים בשלטון הטורקי הצביעו על המפה של 'טורקיה הגדולה' הכוללת חבלים השייכים כיום לאזרבייג'ן, סוריה, עיראק, יוון ובולגריה תוך שהם מבטיחים להחזיר את טורקיה לגדולתה. היו ביניהם שגם קראו לכבוש שוב את ירושלים. דגלי טורקיה מונפים כבר עתה בעפרין ואל-באב – ערים סוריות היושבות עשרות ק"מ דרומית לטורקיה. בסיס טורקי גדול הוקם לפני שנתיים בבעשיקה – עיר יזידית לשעבר בצפון עיראק ולאחרונה החלו כוחות טורקיים מקימים בסיס נוסף ליד ארביל וזאת למרות התנגדות (מילולית) של ממשלת עיראק.

טורקיה, או נכון יותר לומר – השלטון הנוכחי של טורקיה – מאותגר בידי השלטון הקודם, הכמאליסטי – שלטון המזוהה עם הבורגנות החילונית ומיוצג כיום בידי מפלגת האופוזיציה CHP. אלו אינם דמוקרטים, כפי שחושבים בטעות במערב, אולם הם בעלי אינטרסים מסחריים שזיקתם מערבה ולאורך השנים היו מוכנים לעשות ויתורים גדולים בשביל להתקבל במערב. בשנות השמונים הם אפילו ביטלו את האיסור על הקמת איגודים מקצועיים, מה שאפשר צמיחה של דמוקרטיה בטורקיה. ואחד המנהיגים הטורקים אף הודה ברצח העם הארמני, ונרצח לאחר מכן.

שלטונו של ארדואן נהנה מתמיכה גורפת של העם. מצב זה מאפשר לו לפנות לבחירות ומשאלי עם בכל פעם שזה רק נדרש. המהפכה שהוא מוביל היא נגד השלטון הקודם, ולכן נחקקים חוקים נגד איגודים מקצועיים, נשים וילדות – ריאקציה לכל ההישגים של 80 שנות משטר כמאליסטי.

איראן – ערש האימפריה הפרסית.
מייצגת קודם כל את הפרסים השיעים הדתיים ורק אח"כ את יתר השיעים. בני בריתה המידיים באש ובמים הם חיזבאללה, משטר אסד אשר רוסיה מנסה להגביל את נאמנותו, ומיליציות שיעיות נוספות). החות'ים בתימן היו רחוקים ממנה אך צירוף אינטרסים קירב אותה אליהם. כנ"ל השלטון הקודם בעיראק – דבר שנראה שהשלטון הנוכחי מוותר עליו ומתרחק ממנה על מנת להחזיר את עיראק להיות מדינה ריבונית.

רק לפני שנתיים נראה היה שאיראן מרחיבה את שלטונה ללא גבולות. החיבור לחות'ים בתימן, הצלתו של אסד בסוריה, העמדה הקרובה לשלטון של חיזבאללה בלבנון והנאמנות המוחלטת כמעט של השלטון העיראקי הקודם. אלא שבשנה האחרונה הקלפים נטרפים בזה אחר זה: רוסיה מגבילה את איראן בסוריה, והחות'ים אמנם נהנים מהטילים הבליסטיים האיראנים, אך לא נראה שהם יתנו לאיראן יד בשלטון הפנימי והשינוי בבגדד שהוא המשמעותי ביותר.

איראן, או נכון יותר לומר – השלטון הנוכחי של איראן – מאותגר בידי האליטה הבורגנית החילונית שהחזיקה בשלטון לפני המהפכה האסלאמית. השלטון באיראן מנהיג רפורמות ליברליות (זכויות נשים לדוגמה) כדי לנסות לעמוד על החוט הדק שיאפשר לשלטון הנכחי שלא ליפול. באיראן קיימת מערכת דמוקרטית חלקית המאפשרת דיסוננס בין שני שליטים – ח'מינאי הנהנה מהכוח וחסר את תמיכת העם ורוחאני הנהנה מתמיכת העם ומחוסר כוח.

ביטויים מקומיים למאבק השליטה
המפרץ הערבי או המפרץ הפרסי? בעיתונים מרכזיים במערב קוראים לו פשוט 'המפרץ'. הסכסוך עתיק הימים בין הערבים לפרסים מסלים בשנים האחרונות עד כדי כך שיורש העצר הסעודי מוביל את מדינות ערב לרדת משנאת ישראל, ואף לקבל את העובדה שירושלים היא בירת ישראל, רק כדי למצוא שותפים למלחמה נגד איראן.

לאחר שסעודיה פתחה את החרם על קטאר, שלחה טורקיה עשרות מטוסים למדינת חצי האי המפרצית הסוררת. תחילה היו אלה מטוסים עמוסים באוכל, תרופות ומים, על מנת להתמודד עם המצור היבשתי, ובהמשך הגיעו גם הרובים והטנקים. מאז, טורקיה הקימה בסיסים צבאיים על מנת להגן על קטאר בת בריתה מפני שכנותיה הערביות.

מאבקי השליטה בין טורקיה וסעודיה גלשו עמוק לקרן אפריקה. בדומה לסוריה, גם המלחמה בתימן החלה כמלחמת אזרחים פנימית והפכה למלחמת שליחים (מלחמת פרוקסיז) כאשר בימים האחרונים החות'ים משגרים טילים איראנים לסעודיה מדי יום. סעודיה מפציצה מדי יום מטרות בתימן ממש כמו שאסד מפציץ מטרות בסוריה. רבבות נהרגו עד כה.

טורקיה, מצידה, קוראת תיגר על בגדד ומכניסה כוחות צבאיים קרקעיים לצפון עיראק חדשות לבקרים. גם שם התירוץ של ארדואן הוא מלחמה נגד ה-PKK – המפלגה הקומוניסטית הכורדית. טורקיה מאיימת גם על יוון: רק אתמול ‏מטוס קרב יווני התרסק בים האיגאי והטייס נהרג לאחר שיירט מטוס טורקי בקרבת האיים היוונים. זהו האירוע בטחוני השלישי השבוע בין טורקיה ויוון, ונדמה שרמת העויינות הטורקית רק מתגברת. חברותן של שתי המדינות בארגון נאט"ו לא מצליחה להנמיך את הלהבות ביניהן.

כל הסכסוכים האלה מתרחשים סביב ישראל, שתציין בשבוע שבעים שנות עצמאות. היה מי שכינה אותנו 'וילה בג'ונגל', ואולי נכון וצנוע יותר לקרוא לזה פשוט 'מקלט לעם היהודי'. האינטרסים של הצדדים השונים הובילו לכך שדווקא סעודיה, המנהיגה של הערבים, נוטה כעת לכיווננו, אך אל לנו לבטוח שכך זה ישאר. אם נביט בעבר הלא רחוק נווכח כי דווקא איראן הייתה בת בריתנו החזקה בעשורים הראשונים לעצמאותנו. חילופי שלטון בכל אחת מהמעצמות האזוריות האלה (ובמיוחד בטורקיה) עשויים לשנות את יחסן למדינת ישראל ללא היכר. אז כמו היום, הישרדותה של ישראל תלויה לא מעט בבחירת בעלי הברית שלה, וגם ביכולת לשנותם.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s