לקט כתבות – יוני 2017

להלן לקט כתבות שכתבתי עבור דבר ראשון בחודש יוני 2017 והתוכן שלהן נעדר מהתקשורת הישראלית. העליתי את הכתבות שוב על מנת לחשוף את התוכן לקוראי הבלוג. אני ממליץ לקוראי הבלוג לעבור על הכותרות ולקרוא את הכתבות אליהן לא נחשפתם עד כה.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

קשר דם

לוח השנה העברי ולוח השנה הנוצרי מפגישים השנה בין שני ימי זיכרון – יום הזיכרון לשואת העם היהודי, ויום הזיכרון לרצח העם הארמני. יום הזיכרון לשואה ולגבורה חל מידי שנה בכ"ז בניסן, לציון פרוץ מרד גטו וורשה באפריל 1943. את רצח העם הארמני מציינים מדי שנה ב-24 באפריל, התאריך בו החל רצח המנהיגים ואנשי הרוח הארמנים ב-1915, ומסמל את תחילתו של רצח העם הארמני. מדובר בשלוש שנים בהם הושמדו מיליון וחצי ארמנים על ידי טורקיה העות'מנית, בצעדות מוות, שריפות המוניות, מחנות ריכוז ומעשי טבח מאורגנים.

אך למעשה, השנים 1915-1918 היו רק שיאו של הרצח. עוד בראשית המאה העשרים עמדו הארמנים שחיו באימפריה העותמ'נית בפני פוגרומים, ביזה, שריפת כנסיות, חילול אתרים קדושים ומעשי טבח אכזריים באזרחים לא חמושים שביצעו הטורקים – שליטי האימפריה. הפוגרומים האלה קדמו לרצח העם הארמני שהארמנים מציינים היום 102 שנים לזכרו.

בכל יהודי הקורא את קורות הארמנים באותה העת, עולה מיד תחושה מוזרה. הסיפורים שלהם מזכירים מאוד את הסיפורים שלנו: "הסופות בנגב" באוקראינה ב-1881, לאחר רצח הצאר אלכסנדר השני, דומות ל"טבח חמידיאן" במזרח אסיה הקטנה ב-1894. "פרעות קישינב" בחבל בסרביה ב-1903 מקבילות כמעט ל"טבח אדנה" ב-1909. עבורנו ועבור הארמנים, המאורעות האלה היו רק תמרור אזהרה לקראת ג'נוסייד אכזרי העתיד להתרחש – לארמנים במלחמת העולם הראשונה וליהודים במלחמת העולם השנייה. השנה ימי הזיכרון לשואה שלנו ולג'נוסייד שלהם יצאו באותו היום. יד המקרה, והדמיון בין המאורעות, שלחו אותי להתחקות אחר ההיסטוריה הארמנית ולגלות נקודות נוספות בהן הסיפורים של העמים שלנו נפגשים שוב ושוב.

להמשיך לקרוא

טורקיה משתגעת ג

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, רשם ניצחון במשאל העם ההיסטורי שירחיב משמעותית את סמכויותיו. התיקונים בחוקה יקנו לארדואן מעמד של נשיא-על שיוכל לשלוט במדינה עד 2029. החוקה החדשה תהפוך את השלטון במדינה ממערכת דו-ראשית – נשיא וראש ממשלה – למערכת נשיאותית טהורה. הנשיא יקבל סמכויות לבחירת הקבינט, לבחירת חברי הפרלמנט שיכהנו מטעם מפלגתו, למינוי שופטים, וזכויות בתחום החקיקה. הערעורים שהגישו מפלגות האופוזיציה על אי תקינותו של הליך המשאל לא יעזרו. גם טענתה של ועדת משקיפים של האיחוד האירופי, שהורכבה מנציגיהם של 47 מדינות, וחושדת כי 2.5 מיליון קולות שונו לטובת ארדואן במשאל העם  וטענתה של העמותה הטורקית לפיקוח אחר הליכי בחירות כי ב-2,397 קלפיות הצביעו בעד תיקון החוקה יותר קולות ממי שהיה רשאי להצביע באותן קלפיות, לא יעזרו. ארדואן הוכתר לסולטן. אך לא תמיד פגע ארדואן בדמוקרטיה הטורקית. בראיון שערכתי עם אלון ליאל נחשפו צדודיות אחרות של המנהיג שכנראה יזכר בדפי ההיסטוריה כסולטן מודרני שפגע באומה הטורקית.

 במאמרים הבאים אנסה להתחקות אחר (א) שורשיה של טורקיה כ"מדינה המשוגעת", הנעוצים בעֶרֶשׂ דְּוַי האימפריה העות'מנית וברצח העמים הנוצרים הילידים שחיו בה. (ב) עלייתה ונפילתה של הדמוקרטיה הטורקית במבט על שלוש קבוצות: האיגודים המקצועיים, המיעוט הכורדי והציבור המוסלמי הדתי. (ג) המהפכה של ארדואן – סולטן פוסט-מודרני.

חלק א': שלדי האימפריה: שורשיה של טורקיה כ"מדינה המשוגעת"

חלק ב': עלייתה וירידתה של הדמוקרטיה: הרפובליקה הטורקית בעיני המודרים

חלק ג': הסולטן הנבחר: המהפכה של ארדואן

הסולטן הנבחר: המהפכה של ארדואן

בליל ה-17 באוגוסט 1999 פקדה את צפון מערב טורקיה רעידת אדמה רבת עצמה. רעש האדמה גבה את חייהם של יותר מ-17 אלף בני אדם, והביא לפציעתם של כ-44 אלף נוספים. כ-600 אלף אזרחים נותרו ללא קורת גג, כתוצאה מקריסתם של למעלה ממאה אלף בניינים. לצד רעידת האדמה הזו, התרחשו שתי "רעידות אדמה" נוספות באותה השנה: המטיף המוסלמי, פֶטְהוּללה גוּלֵן, נמלט לארה"ב, ומנהיג הכורדים, עבדוללה אג'לאן, נעצר. שלושת האירועים הללו שינו את הפוליטיקה הטורקית ללא היכר, תוך שלוש שנים.

להמשיך לקרוא

טורקיה משתגעת ב

מוכרים לנו בהיסטוריה מקרים בהם מדינה "משתגעת". ראשי השלטון מפתחים נוירוזה קיצונית ומובילים הליכים הרסניים של רצח המוני, או פגיעה חמורה באזרחי המדינה ובסביבתה. דוגמאות מובהקות למשטרים כאלה הם גרמניה הנאצית, קמבודיה של פול-פוט, רואנדה בראשית שנות ה-90, וצפון קוריאה בימינו. השינויים הפונדמנטליסטים בטורקיה בשנה האחרונה מעידים אולי על החרפה "במצבו הנפשי" של השלטון, והעומד בראשו רג'פ טאיפ ארדואן. הכיסופים של ציבור תומכיו לימי האימפריה העות'מנית והרחש הלאומני המתגבר, דוחפים את ארדואן, שנחשב לרפורמטור דמוקרט בתחילת דרכו, ל"שגעון גדלות" נמהר. נראה כי ארדואן, שעלה לשלטון לפני 14 שנים כהבטחה גדולה לדמוקרטיה ולליברליזם, וביקש לצרף את טורקיה לאיחוד האירופי, שינה את ייעדו. המהלכים אותם הוא מוביל בשנים האחרונות מסמנים כי במקום להצטרף לאימפריה, הוא מבקש לייסד אימפריה,  גם אם הדבר ידרוש ממנו לדרוס ציבורים שלמים בדרך. לאחר שהכריז על מלחמה בכורדים בקיץ 2015, פתח בקיץ 2016 במערכה גם נגד הגולניסטים, והכמאליסטים. במקביל פלש צבאו לסוריה ותגבר את כוחותיו בצפון עירק. לאחרונה היא פתחה חזית נוספת מול אירופה.

טורקיה נכנסה למאה ה-21 כמי שמחזיקה בצבא השני בגודלו בברית נאט"ו, כשחקנית ראשית בטרגדיה של המזרח-התיכון, כבעלת השפעה מהותית על מדינות מרכז אסיה, כמי שוויתרה על החלום האירופי, וכשחקנית מפתח  בשוק האנרגיה. התמ"ג שלה לנפש צמח ב-30% מאז עלייתו של ארדואן לשלטון.   כל אלה מוחזקים כקלפים חזקים בידה, אך יש גם ג'וקר: האפשרות "להציף" את אירופה ב לפי החלטתה, כפי שעשתה בקיץ 2015. מאז ימי האימפריה לא הייתה טורקיה חזקה כל כך, ודווקא בשעה הרת גורל זו, מכרסמים בגופה ובנפשה תהליכים הרסניים, והיא עומדת על סף מלחמת אזרחים. השינויים הפנימיים שמחולל ארדואן ברפובליקה הטורקית חורצים את גורלה של הדמוקרטיה העדינה, שנבנית במדינה מתחילת המאה ה-20. בכוחה הרב ובאלימות המתפרצת בה עלולה הרפובליקה הטורקית לחולל רצח-עם ואולי אף לגרור את המעצמות למלחמת עולם.

נקודת ציון משמעותית במהפכה הפנימית של ארדואן צפויה להירשם בעוד מספר שבועות. ב-16 באפריל, עם משאל העם, בו ידרשו אזרחי המדינה להכריע אם לקבל או לדחות תיקונים לחוקה שיאפשרו לארדואן לשלוט במדינה עד 2029. התיקונים יהפכו את שיטת המשטר ממערכת דו-ראשית – נשיא וראש ממשלה – למערכת נשיאותית טהורה. הנשיא יקבל סמכויות לבחירת הקבינט, לבחירת חברי הפרלמנט שיכהנו מטעם מפלגתו, למינוי שופטים, וזכויות בתחום החקיקה. בדומה לנשיא פוטין, יזכה ארדואן למעמד של נשיא-על, בעל סמכות שתבטיח לו שליטה מוחלטת במדינה.

 במאמרים הבאים אנסה להתחקות אחר (א) שורשיה של טורקיה כ"מדינה המשוגעת", הנעוצים בעֶרֶשׂ דְּוַי האימפריה העות'מנית וברצח העמים הנוצרים הילידים שחיו בה. (ב) עלייתה ונפילתה של הדמוקרטיה הטורקית במבט על שלוש קבוצות: האיגודים המקצועיים, המיעוט הכורדי והציבור המוסלמי הדתי. (ג) המהפכה של ארדואן – סולטן פוסט-מודרני.

חלק א': שלדי האימפריה: שורשיה של טורקיה כ"מדינה המשוגעת"

חלק ב': עלייתה וירידתה של הדמוקרטיה: הרפובליקה הטורקית בעיני המודרים

חלק ג': הסולטן הנבחר: המהפכה של ארדואן

עלייתה וירידתה של הדמוקרטיה: הרפובליקה הטורקית בעיני המודרים

מהפכת החילון והמודרניזציה של מוסטפא כמאל אטאטורק זכתה להערצת המערב. עד כדי כך, ששמו של המצביא המהפכן מתקשר עד היום לדמוקרטיה וקידמה. 94 שנים מאוחר יותר, שעה שטורקיה עוברת מהפכה-שכנגד, יש להכיר באמת המרה – טורקיה של אטאטורק הייתה מדינה חשוכה לא פחות מהאימפריה העות'מאנית של אנשי "ועידת האחדות והקדמה" שבאה לפניו.

להמשיך לקרוא

טורקיה משתגעת א

מוכרים לנו בהיסטוריה מקרים בהם מדינה "משתגעת". ראשי השלטון מפתחים נוירוזה קיצונית ומובילים הליכים הרסניים של רצח המוני, או פגיעה חמורה באזרחי המדינה ובסביבתה. דוגמאות מובהקות למשטרים כאלה הם גרמניה הנאצית, קמבודיה של פול-פוט, רואנדה בראשית שנות ה-90, וצפון קוריאה בימינו. השינויים הפונדמנטליסטים בטורקיה בשנה האחרונה מעידים אולי על החרפה "במצבו הנפשי" של השלטון, והעומד בראשו רג'פ טאיפ ארדואן. הכיסופים של ציבור תומכיו לימי האימפריה העות'מנית והרחש הלאומני המתגבר, דוחפים את ארדואן, שנחשב לרפורמטור דמוקרט בתחילת דרכו, ל"שגעון גדלות" נמהר. נראה כי ארדואן, שעלה לשלטון לפני 14 שנים כהבטחה גדולה לדמוקרטיה ולליברליזם, וביקש לצרף את טורקיה לאיחוד האירופי, שינה את ייעדו. המהלכים אותם הוא מוביל בשנים האחרונות מסמנים כי במקום להצטרף לאימפריה, הוא מבקש לייסד אימפריה,  גם אם הדבר ידרוש ממנו לדרוס ציבורים שלמים בדרך. לאחר שהכריז על מלחמה בכורדים בקיץ 2015, פתח בקיץ 2016 במערכה גם נגד הגולניסטים, והכמאליסטים. במקביל פלש צבאו לסוריה ותגבר את כוחותיו בצפון עירק. לאחרונה היא פתחה חזית נוספת מול אירופה.

טורקיה נכנסה למאה ה-21 כמי שמחזיקה בצבא השני בגודלו בברית נאט"ו, כשחקנית ראשית בטרגדיה של המזרח-התיכון, כבעלת השפעה מהותית על מדינות מרכז אסיה, כמי שוויתרה על החלום האירופי, וכשחקנית מפתח  בשוק האנרגיה. התמ"ג שלה לנפש צמח ב-30% מאז עלייתו של ארדואן לשלטון.   כל אלה מוחזקים כקלפים חזקים בידה, אך יש גם ג'וקר: האפשרות "להציף" את אירופה ב לפי החלטתה, כפי שעשתה בקיץ 2015. מאז ימי האימפריה לא הייתה טורקיה חזקה כל כך, ודווקא בשעה הרת גורל זו, מכרסמים בגופה ובנפשה תהליכים הרסניים, והיא עומדת על סף מלחמת אזרחים. השינויים הפנימיים שמחולל ארדואן ברפובליקה הטורקית חורצים את גורלה של הדמוקרטיה העדינה, שנבנית במדינה מתחילת המאה ה-20. בכוחה הרב ובאלימות המתפרצת בה עלולה הרפובליקה הטורקית לחולל רצח-עם ואולי אף לגרור את המעצמות למלחמת עולם.

נקודת ציון משמעותית במהפכה הפנימית של ארדואן צפויה להירשם בעוד מספר שבועות. ב-16 באפריל, עם משאל העם, בו ידרשו אזרחי המדינה להכריע אם לקבל או לדחות תיקונים לחוקה שיאפשרו לארדואן לשלוט במדינה עד 2029. התיקונים יהפכו את שיטת המשטר ממערכת דו-ראשית – נשיא וראש ממשלה – למערכת נשיאותית טהורה. הנשיא יקבל סמכויות לבחירת הקבינט, לבחירת חברי הפרלמנט שיכהנו מטעם מפלגתו, למינוי שופטים, וזכויות בתחום החקיקה. בדומה לנשיא פוטין, יזכה ארדואן למעמד של נשיא-על, בעל סמכות שתבטיח לו שליטה מוחלטת במדינה.

 במאמרים הקרובים אנסה להתחקות אחר (א) שורשיה של טורקיה כ"מדינה המשוגעת", הנעוצים בעֶרֶשׂ דְּוַי האימפריה העות'מנית וברצח העמים הנוצרים הילידים שחיו בה. (ב) עלייתה ונפילתה של הדמוקרטיה הטורקית במבט על שלוש קבוצות: האיגודים המקצועיים, המיעוט הכורדי והציבור המוסלמי הדתי. (ג) המהפכה של ארדואן – סולטן פוסט-מודרני.

חלק א': שלדי האימפריה: שורשיה של טורקיה כ"מדינה המשוגעת"

חלק ב': עלייתה וירידתה של הדמוקרטיה: הרפובליקה הטורקית בעיני המודרים

חלק ג': הסולטן הנבחר: המהפכה של ארדואן

שלדי האימפריה: שורשיה של טורקיה כ"מדינה המשוגעת"

בשביל להבין את החברה הישראלית למשל, ואת מאבקי הכוח בה, נחוץ להכיר את קורות העם היהודי באלפיים שנות גלות, את החורבן הגדול באירופה, את התנועה הציונית ואת גירוש היהודים מארצות האיסלם. בשביל להבין את החברה הטורקית ואת מאבקי הכוח בה, יש להכיר את קורות האימפריה העות'מאנית, ואת נפילתה. שם נעוצים התסמינים המוקדמים לשיגעון.

להמשיך לקרוא

מי יגן על המיעוטים בטורקיה

"נאצים", "היטלר", "כלבים", "גורילה", "מוסוליני", "פראנקו", "רוצחים", "כובשים", "קים ג'ונג און", "קוצרי איברים", "עלובי החיים", "סוחרי נשים", "דיקטטור", "פשיסטים", "גזענים", "בורים", "חסר אופי" ו"נטול אישיות" – כך כינו לאחרונה שליטי טורקיה את הולנד ואת רוטה – ראש ממשלתה, שמפלגתו זכתה אתמול בבחירות.

נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, לא הסתפק בשמות הגנאי האלו, והאשים שלשום (רביעי) את הולנד בטבח בסרברניצה ביולי 1995, "אין להם דבר עם ציוויליזציה, אין להם דבר עם העולם המודרני, הם אלה שרצחו יותר מ-8,000 מוסלמים בטבח סרברניצה". אתמול (חמישי) אמר ארדואן כי "אירופה פתחה במלחמה בין הצלב לסהר". על הסכם הפליטים עם גרמניה, לפיו היא אמורה לשלם לטורקיה 44 מיליארד יורו ובתמורה טורקיה תמנע ממהגרים להכנס לאירופה, אמר יועצו הכלכלי של ארדואן כי "טורקיה איננה זקוקה לכספי הדמים והג'נוסייד של גרמניה והולנד". על ניצחונו של מארק רוטה בבחירות בהולנד אמר, "הוא ניצח בבחירות אך הפסיד את טורקיה… אין הבדל בינו לבין חירט ווילדרס". ווילדרס מנהיג הימין הקיצוני בהולנד.

בימים האחרונים חלה הסלמה ביחסים המתוחים בין טורקיה לאיחוד האירופי. ארדואן אמר כי ממשלת גרמניה "מתנהגים כמו הנאצים" וכינה את ממשלת הולנד "נאצים פשיסטים". על אף תגובתם המתונות של ממשלות הולנד וגרמניה, ראש ממשלת טורקיה ושרים טורקים נוספים שפכו המשיכו להתסיס והשוו שוב ושוב בין ממשלות הולנד וגרמניה לבין הנאצים. ב-12 במרץ הורד דגל הולנד מהקונסלויה ההולנדית באיסטנבול ובמקומו הונף דגל טורקיה, בצעד שעלול להחשב הילה לפתיחת מלחמה. אך מדוע דווקא עכשיו מתגרים הטורקים באירופאים? ומי עלול לשלם את המחיר הכבד ביותר עבור השגעון של טורקיה?

על מנת להבין את הגורמים להסלמה ביחסי אירופה-טורקיה, דווקא עכשיו, יש להתבונן בשני גורמים משמעותיים: הפוליטיקה הטורקית בדגש על הסכסוך הכורדי-טורקי ותיקון החוקה שארדואן מנסה להוביל, והפניה החדה של טורקיה ממערב למזרח.

להמשיך לקרוא

כורדים וטורקים בקצה התהום

דברים מאת אילה אקאט (Ayla Akat) יו"ר "הקונגרס לשחרור הנשים", עו"ד של עבדוללה אג'לאן וחברת הפרלמנט הטורקי 2007-2015. אילה נעצרה ב-30 באוקטובר, זמן קצר לאחר שרואיינה, כחלק מגל המעצרים נגד מנהיגות הכורדים בטורקיה. שלושה ימים לאחר שפרסמתי מאמר זה, קונגרס הנשים הוצא מהחוק. [בסוגריים מרובעים ביאורים מאת אוריאל לוי].

מסופוטמיה מילאה תפקיד מרכזי בהיסטוריה של הציוויליזציה האנושית. לצערי, זהו גם אזור בו דיכוי, מלחמות וסכסוכים נמשכו לאורך זמן רב. במיוחד במאות השנים האחרונות, נשים דוכאו במזרח התיכון יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם. התנועה הכורדית מבקשת לבער את הדיכוי הזה, ומאז שנות התשעים זכויות נשים היו בראש סדר העדיפויות שלנו. דיכוי הנשים אינו נעצר בזירה הפוליטית, אלא מתרחש בתוככי החברה, בתא המשפחתי, במקום העבודה. נשים סובלות מסוגים שונים של דיכוי ואלימות כמעט בכל תחומי חייהן. מתייחסים אליהן כאל חפץ. מטרתנו, תוך הקמת ארגונים חדשים, ליצור מוסדות שמעצימים נשים. אנחנו רוצות שנשים בכל חלקי החברה, תיקחנה חלק פעיל בשחרורן.

אנו תמיד נלהבות ללמוד דברים חדשים, ולגלות צדדים חדשים לגבי זכויות נשים; אנו רוצות ללמוד מה קורה עם נשים במקומות אחרים בעולם, וללמוד מהתנסויות שונות; להקשיב לאנשים אחרים, כולל אקדמאיות, ארגונים, ופוליטיקאים העוסקים בהעצמת נשים. על מנת לעשות זאת אנחנו מארגנות כנסים, סדנאות ודיונים.

להמשיך לקרוא