הנשים שמנצחות את דאעש

רוג'דה פלאט מפקדת על המבצע של הכוחות הסוריים הדמוקרטים (SDF), לשחרור אַ-רַּקַּה, בירת דאעש. ג'יהאן שייח היא הדוברת של המבצע. לילה מוסטפא נבחרה לעמוד בראש המועצה האזרחית של מחוז א-רקה. הכירו את הנשים שיחליפו את הארגון הג'יהאדיסטי בעיר שהפכה לסמלם של הרוצחים האיומים בעולם.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

כורדים וטורקים בקצה התהום

דברים מאת אילה אקאט (Ayla Akat) יו"ר "הקונגרס לשחרור הנשים", עו"ד של עבדוללה אג'לאן וחברת הפרלמנט הטורקי 2007-2015. אילה נעצרה ב-30 באוקטובר, זמן קצר לאחר שרואיינה, כחלק מגל המעצרים נגד מנהיגות הכורדים בטורקיה. שלושה ימים לאחר שפרסמתי מאמר זה, קונגרס הנשים הוצא מהחוק. [בסוגריים מרובעים ביאורים מאת אוריאל לוי].

מסופוטמיה מילאה תפקיד מרכזי בהיסטוריה של הציוויליזציה האנושית. לצערי, זהו גם אזור בו דיכוי, מלחמות וסכסוכים נמשכו לאורך זמן רב. במיוחד במאות השנים האחרונות, נשים דוכאו במזרח התיכון יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם. התנועה הכורדית מבקשת לבער את הדיכוי הזה, ומאז שנות התשעים זכויות נשים היו בראש סדר העדיפויות שלנו. דיכוי הנשים אינו נעצר בזירה הפוליטית, אלא מתרחש בתוככי החברה, בתא המשפחתי, במקום העבודה. נשים סובלות מסוגים שונים של דיכוי ואלימות כמעט בכל תחומי חייהן. מתייחסים אליהן כאל חפץ. מטרתנו, תוך הקמת ארגונים חדשים, ליצור מוסדות שמעצימים נשים. אנחנו רוצות שנשים בכל חלקי החברה, תיקחנה חלק פעיל בשחרורן.

אנו תמיד נלהבות ללמוד דברים חדשים, ולגלות צדדים חדשים לגבי זכויות נשים; אנו רוצות ללמוד מה קורה עם נשים במקומות אחרים בעולם, וללמוד מהתנסויות שונות; להקשיב לאנשים אחרים, כולל אקדמאיות, ארגונים, ופוליטיקאים העוסקים בהעצמת נשים. על מנת לעשות זאת אנחנו מארגנות כנסים, סדנאות ודיונים.

להמשיך לקרוא

מעבר לרוג'בה

לפני ארבעה חודשים פרסמתי מאמר על "מהפכת רוג'בה", בו סקרתי את התפתחותה של מערכת חברתית אנרכיסטית, רב-לאומית בלב התופת של סוריה. בכדי לרדת לנבכי תקומתה של רוג'בה יש להעמיק גם בתמורה הרעיונית שעברה על תנועת הפועלות הכורדית בטורקיה וברחבי כורדיסטן. מאמרו של החוקר אלכסנדר קולוקוטרוני, המציג את תהליך השינוי של החזון הכורדי, ואת ההתארגנות שנוסדה על מנת להגשימו, עושה זאת היטב. בזכות עומר שריר שתרגם אותו הוא מוגש לכם במטרה להאיר את מה שהתקשורת העולמית והממשלה הטורקית מנסות להסתיר: אלטרנטיבה ברת קיימא לשיטה הקפיטליסטית והלאומנית החולשת בימינו על העולם כולו.

מאז הקיץ האחרון מכה בטורקיה גל פיגועים שגבה את חייהם של למעלה מ-230 אזרחים, מחציתם כורדים. פיגועים אלה בוצעו על ידי שני ארגונים רצחניים. הראשון והמוכר יותר הוא דאעש, שנוהג לשלוח מחבלים מתאבדים להתקהלויות של אזרחים כורדים ותיירים. הארגון השני נקרא "ניצי החופש הכורדים" (TAK) והוא פוגע בדרך כלל בסמלי שלטון טורקיים. לאחר כל אחד מהפיגועים, הקפידה ממשלת טורקיה להאשים תמיד את "מפלגת הפועלים הכורדית" (PKK), וזאת למרות שאלה לא פגעו באזרחים כבר יותר מ-20 שנה, והם חוזרים ומגנים את הפיגועים. TAK שלקחו אחריות על הפיגועים, פרשו מ-PKK לאחר שזו הכריזה על הפסקת הלחימה בשלטון הטורקי בשנת 1999. ה-PKK פועלים במרץ במלחמתם נגד דאעש ובשחרור יזידיות המוחזקות בידי דאעש כשפחות מין. טורקיה לעומתם, ביד אחת נלחמת בדאעש ובשנייה מסייעת לו במגוון דרכים: מסחר, טיפול בפצועים, חופש תנועה ועוד. בקיץ האחרון יצאה טורקיה למלחמה כפולה: ראשית בתוך שטחה, כנגד האוכלוסייה הכורדית וה-PKK ושנית כנגד האוטונומיה של רוג'בה. טורקיה הטילה מצור על ארבע הערים הגדולות ביותר בדרום-מזרח המדינה והכניסה אליהם כוחות צבאיים גדולים. הכורדים נדחקו חזרה לסיוט של שנות ה-80 וה-90 בהן השמידו הטורקים למעלה מ-4,000 כפרים כורדים והרגו 22,374 אזרחים כורדים. מאז קיץ 2015 הממשלה הטורקית טוענת שהרגה כ-5,000 פעילי PKK, אלא שהכורדים סוברים כי רק 220 פעילי הארגון נהרגו, ולצדם נהרגו אלפי אזרחי טורקיה שכל פשעם שהם נולדו כורדים. לפי ה-BBC נהרגו כ-400 אזרחים כאלו. התקשורת העולמית משדרת את הפרופגנדה הטורקית אחד לאחד ומאשימה את ה-PKK בפיגועים לא לו. רק מעטים טורחים לספר על הרקמות החברה הדמוקרטית, פמיניסטית, אנרכיסטית וסוציאליסטית שהכורדים ייסדו בדרום מזרח טורקיה. בעורף הקרבות בין דאעש וטורקיה לכורדים מתגבשת לה חברה שמהווה אלטרנטיבה איתנה לקפיטליזם של המאה ה-21. במקום לשאוף להקמת מדינה לאומית כורדית שואפים אנשי ה-PKK לייסד חברה טובה בה האדם עומד במרכז, ולנו יש הרבה מה ללמוד מזה.

להמשיך לקרוא

עמוד השחר של רוג'בה

"כל כך הרבה אנשים במערב התלהבו מהלוחמות הכורדיות הפמיניסטיות מבלי בכלל לשאול את עצמם: אלו רעיונות מניעים אותן? היכן התחנכו? איזה מערכת חברתית סיפקה להן נשק?"

–דיויד גרייבר ¹

רוח בלהות מהלכת על פני סוריה ועירק. באוגוסט 2014 כבש דאעש את סינג'אר, מולדתו של העם היזידי בצפון מערב עירק. הצבא הכורדי-עירקי (KRG), שאמור היה להגן על תושבי סינג'אר היזידים נסוג ערב המתקפה והפקיר אותם לגורלם. עם הכיבוש נשלחו כ-5,000 נערים, גברים וקשישים לבורות ירי. כ-7,000 ילדות ונשים נחטפו, נאנסו ונשלחו לשווקי עבדים. באותה שעה אף אחד ממנהיגי העולם, מועצת הביטחון של האו"ם, פוטין ואובמה, לא שעה להגן על היזידים האומללים. בתוך האופל הזה, התייצבו לוחמות תנועת הפועלות הכורדית לבדן לצד היזידים. הן פרצו מסדרון מאובטח מסוריה אל רכס סינג'אר, בו הלכו וגוועו רבבות הניצולים היזידים תחת מצור דאעש. הכורדיות השקיעו את כל כוחן באבטחת המעבר מההר הנצור אל רוג'בה הבטוחה שבסוריה, כל זאת תוך שהן סופגת אבדות כבדות בחזית אחרת, מאות ק"מ מזרחה מסינג'אר.

 עם שוך הקרבות בסינג'אר, דהרו כוחות דאעש במעלה נהר הפרת הסורי, בואכה הגבול הטורקי. מלווים בטנקים וארטילריה פרצו כוחות דאעש בתנופה חזקה לעבר העיר קובני. ההתקפה שהחלה ב-13 בספטמבר 2014 הגיעה לשיאה ב-2 באוקטובר, עת כוחות דאעש נכנסו לפאתי העיר. תוך שבועיים כבש דאעש 350 מתוך 354 הכפרים בקנטון של רוג'בה, שמרבית תושביו כורדים. והנה נראה שההתקפה הגיעה לקרב האחרון; דאעש פרץ לקובני, בירת הקנטון. ההפצצות האוויריות המוגבלות של הקואליציה בראשות ארה"ב לא הספיקו להדוף את ההתקפה של דאעש. טורקיה אפשרה לדאעש מעבר חופשי בגבול בעודה חוסמת את רבבות הפליטים הכורדים הנמלטים מפני הצורר. בליל ה-2 באוקטובר נפלו הכבישים המובילים לעיר וכן גבעה אסטרטגית המשקיפה עליה ומגדל רדיו אזורי. כ-130,000 תושבי קובני נמלטו בעור שיניהם לטורקיה, דרך גדרות התיל, בעוד כוחות הביטחון הטורקים מנסים להדפם. אחד הילדים האלה הוא איילאן, שתמונת גופתו על החוף הטורקי הפכה לסמל של משבר הפליטים באירופה. קובני הייתה למשכן רפאים. כוחות דאעש שלטו בה מכל הכיוונים מלבד הגבול הטורקי. המצור על קובני החל. בארבעת החודשים הבאים, דאעש הפגיז, מיקש, צלף, פוצץ מכוניות תופת, שבה אזרחים ולוחמים והתעלל בהם, ערף ראשים וחתר בכל כוחו האכזר לכיבוש העיר. הלוחמות הכורדיות לא ויתרו. להבדיל ממיליוני הערבים, רבים מהם גברים צעירים, שברחו מסוריה ולא שבו אליה, הכורדיות נשארו להילחם על מולדתן. להמשיך לקרוא

מטריארכיה סוציאליסטית

מסתבר שיש דרך אחרת לחיות. דרך אחרת לארגן את היחסים החברתיים; לארגן אותם כך שלא יישאר כל זכר לגזל, תחרותיות או ניצול; לארגן אותם כך שהחמלה והחסד יחליפו את השררה והבצע. ישנן חברות שייצור המזון והפרודוקטים מתבצע בהם בחדוות יצירה, וחלוקתם מתבצעת בדאגה ואהבת הזולת, כאילו היה ילדך שלך. ישנן מעט חברות כאלה והיו פעם הרבה יותר. קיומן הינו הוכחה לכך שאפשר אחרת. קיימות היום מאות סוגים של חברות שיפותיות, סוציאליסטיות, המקיימות בתוכן אורח חיים חסר מעמדות וחסר מנגנוני צבירה של הון, רווח והפסד. מכירים אנו היטב את התנועה הקיבוצית הארץ-ישראלית אשר היוותה חוד החנית של החברות השיתופיות בעולם לאורך עשרות שנים, אך ברצוני לגעת דווקא בסוג הקדום ביותר של חברות שיתופיות, אלו הן חברות מטריארכליות; מטריארכיה היא שלטון האם. חברות מטריארכליות הן חברות המונהגות בידי אימהות, ובהן האימהות שולטות באדמה ובאמצעי הייצור, וכן הן הדמויות המנהיגות. בניגוד לדימוי הנפוץ המצייר אותן כאמזונות, לוחמות השולטות ביד רמה, מסתבר שמרבית החברות המטריארכליות שנחקרו עד כה היו שוויוניות לחלוטין ולא היה בהן כל שימוש בכוח נגד אף אחד. על פי מחקריה של הארכיאולוגית מריה גימבוטאס ושל ארכיאולוגים נוספים, חברות כאלה היו נפוצות ברחבי העולם בתקופת המהפכה החקלאית ורק מאוחר יותר, בתקופת הברונזה, הן הובסו, נשדדו והוכחדו על ידי חברות פטריארכליות. כיום קיים מספר קטן של חברות כאלה ביבשות שונות, המפורסמת שבהן היא חברת המוֹסוֹאוּ בסין. חברות מטריארכליות שונות לחלוטין מחברות פטריארכאליות. הדבר היחיד שדומה להם במקצת בעולם הפטריארכלי הוא חברות אנרכו-סוציאליסטיות. חברות מטריארכליות הן אינן חברות היררכיות, כמעט ואין בחברות אלו תפקידים מוגדרים ואין בהן כל שררה.

להמשיך לקרוא

ציונות ארוטית ב'

"האמנו בתמימותנו הרבה שאין זה הוגן לחשוב על קשרי אהבה בין צעיר לצעירה, האהבה האמתית צריכה להקיף את האנושות כולה, ולא להצטמצם באהבה ש"תלויה בדבר". נוסחה מקורית נמצאה לנו: אין אנו אוהבים אחד בשני צעיר או צעירה, אלא את הצעיר והצעירה בהא הידיעה אשר רעיון אחד לאומי אנושי מאחד אותם- קרבת לבבות."

כותבת שורות אלו, העלמה חיותה בוסל, מביעה תשוקה עזה לאהבת-כל אשר מצאה מקור חיים בקשר האהבים שלה עם יוסף כמו גם בציונות ובחיי הקבוצה בדגניה א'. על גדת הכנרת, בראשית המאה, הניחה אבן ראשה, חיי שיתוף וצוותא, ציוויליזציה יהודית חדשה. אני נמשך לדבריה הצורבים, החיים, הנושמים, בלתי אידיאולוגים, מלאי כוח היצירה. בין המבקשים לכונן מהפכה בהיסטוריה היהודית, בלטו חלוצות העלייה השנייה, שהובילו מהפכה מהלב, מהפכה מהבטן. בסוף החשבון ההיסטורי [ע"ע ציונות ארוטית] עולה בי הצורך לבטא את נימי העצבים הקוראים דרור. לאחר מיצוי ההגיונות המושכלים עליהם הצבעתי, אבקש להוסיף את צדודית הלב, בקולי הנשי, המחפש מסקנות אמוציונאליות מהניסיון הציוני. במילים של אהבה וכאב אבקש להביע עוד ממחשבותיי. ציונות מהלב. ציונות מהבטן. ציונות כפי שהיא הייתה באמת.

להמשיך לקרוא