דיני נפשות

החוט המחבר ‏בין התגובות למעצרה של עהד תמימי, למאבק בגירוש המהגרים נרקם באלפיים שנות גלות. זהו חוט העשוי כולו ביטול עצמי וחוסר נכונות לשלם את המחירים שדורשת מאיתנו החזקתה של מדינה ריבונית. שנים רבות של פמפום תקשורתי על "זכויות אדם" תלושות (ללא כל חובות) הפכו ציבור רחב בישראל להמון מוסת שמשחק לחלילם של הניאו-ליברליים כעכברים בהמלין. בדיוק כמו מצביעי טראמפ ונתניהו רק מהצד השני של הבורות. הציבור הזה, שלא מתבייש להשוות את מדינת ישראל לגרמניה הנאצית, ניזון משקרים. בדומה לימין הקיצוני הוא נכנס לחרדה קיומית שמובילה בסופו של דבר למעשים קיצוניים. הוא אוחז תמיד רק בצד אחד של המטבע – המיוצג כהומניזם טהור – ומרחיק את ידיו מלחם קיומו במדינה בטוחה. לתפיסתו הצבא, המשטרה, והרשויות השונות הן תמיד סמל לשחיתות עד כדי נאציזם בעוד סיוע לכל מי שזר ושונה נתפס אצל אותו הציבור כקודש – גם כאשר הזר והשונה פוגע בבני עמו. למעשה השיח בתקשורת הוקצן לשני קטבים כאשר צד אחד אוחז לכאורה בהומניזם והצד השני אוחז בהבטחת ביטחונו של העם היהודי בארצו. הדיכוטומיה הזו מבוססת על שקרים.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

האביב השיעי

אחרי מאות אלפי הרוגים, המלחמות בסוריה ועיראק מתקרבות אל סופן. המזרח התיכון לא יהיה עוד כשהיה, ובתוך סבך האינטרסים והכוחות הלוחמים עולות השאלות – מי בעצם ניצח? כיצד ייראו סוריה ועיראק העתידיות, ואיך יושפע המזרח התיכון מהמלחמות הגדולות ביותר שנערכו בו במאה ה-21?

לפני שנענה על השאלה מי ניצח, נדמה שברור לחלוטין מיהם המפסידים בסיבוב הנוכחי. ההתמוטטות של דאע"ש הביאה את קבוצת הרוב הגדולה ביותר באזור – הערבים הסונים – למפלה גדולה. מה שהחל בעיראק עם הפלישה האמריקאית שנשאה את דגל הדמוקרטיה, ובאביב הערבי בסוריה, הפך למפלה בעבור הרוב הערבי הסוני. הסונים בסוריה ייאלצו להסתפק בכמה מובלעות נצורות, שהגדולה מביניהן במחוז אדליב נשלטת ברובה בידי זרוע אל-קאעידה – מה שמטיל צל גדול על עתידה. גם בעיראק עתידם של הסונים לוט בערפל לאחר שהשיעים יסיימו להביס את דאע"ש. מרבית הפליטים שנמלטו משתי המדינות, ואחוז נכבד ממאות אלפי ההרוגים ומיליוני הפצועים בסוריה ועיראק, הם סונים. להמשיך לקרוא

בזמן שהעדשה התמקדה בטקסס

כ-3,000 בני אדם נספו בשטפונות ב-20 הימים האחרונים אך בישראל, ובכלל במערב, דובר כמעט אך ורק על הוריקן "הארווי". בעוד התקשורת נושאת עיניה לארה"ב, פקדו אסונות דומים כמה מדינות עניות בדרום אסיה ובמערב אפריקה. הסופה האמריקאית, שזכתה להד תקשורתי נרחב, גרמה למותם של 38 נפשות בטקסס ובלואיזיאנה, כשכמעט באותו פרק הזמן סופות דומות שהתרחשו בהודו, בנגדלש, נפאל, סיירה ליאון וגינאה גרמו למותם של אלפים. התמונה ברורה (רובנו): כדור הארץ מתחמם, סופות הגשמים מתגברות, שטפונות מציפים ערים וכפרים, בניינים מתמוטטים, מפולות הבוץ מוחצות תחתן שכונות שלמות, מערכות ביוב עולות על גדותיהן וגורמות למגיפות, גידולים חקלאיים נהרסים, התבואה נפגעת, מיליונים מאבדים את ביתם, ואלפי בני אדם נספים. כשאסון הטבע מתרחש בארה"ב – עדשת המצלמה קולטת והלוויינים משדרים. כשהחורבן  פוקד את אפריקה – הידיעות לגביו מגיעות בקושי למודעה קטנה באחד העמודים האחרונים של העיתון.

להמשיך לקרוא