טורקיה משתגעת ב

מוכרים לנו בהיסטוריה מקרים בהם מדינה "משתגעת". ראשי השלטון מפתחים נוירוזה קיצונית ומובילים הליכים הרסניים של רצח המוני, או פגיעה חמורה באזרחי המדינה ובסביבתה. דוגמאות מובהקות למשטרים כאלה הם גרמניה הנאצית, קמבודיה של פול-פוט, רואנדה בראשית שנות ה-90, וצפון קוריאה בימינו. השינויים הפונדמנטליסטים בטורקיה בשנה האחרונה מעידים אולי על החרפה "במצבו הנפשי" של השלטון, והעומד בראשו רג'פ טאיפ ארדואן. הכיסופים של ציבור תומכיו לימי האימפריה העות'מנית והרחש הלאומני המתגבר, דוחפים את ארדואן, שנחשב לרפורמטור דמוקרט בתחילת דרכו, ל"שגעון גדלות" נמהר. נראה כי ארדואן, שעלה לשלטון לפני 14 שנים כהבטחה גדולה לדמוקרטיה ולליברליזם, וביקש לצרף את טורקיה לאיחוד האירופי, שינה את ייעדו. המהלכים אותם הוא מוביל בשנים האחרונות מסמנים כי במקום להצטרף לאימפריה, הוא מבקש לייסד אימפריה,  גם אם הדבר ידרוש ממנו לדרוס ציבורים שלמים בדרך. לאחר שהכריז על מלחמה בכורדים בקיץ 2015, פתח בקיץ 2016 במערכה גם נגד הגולניסטים, והכמאליסטים. במקביל פלש צבאו לסוריה ותגבר את כוחותיו בצפון עירק. לאחרונה היא פתחה חזית נוספת מול אירופה.

טורקיה נכנסה למאה ה-21 כמי שמחזיקה בצבא השני בגודלו בברית נאט"ו, כשחקנית ראשית בטרגדיה של המזרח-התיכון, כבעלת השפעה מהותית על מדינות מרכז אסיה, כמי שוויתרה על החלום האירופי, וכשחקנית מפתח  בשוק האנרגיה. התמ"ג שלה לנפש צמח ב-30% מאז עלייתו של ארדואן לשלטון.   כל אלה מוחזקים כקלפים חזקים בידה, אך יש גם ג'וקר: האפשרות "להציף" את אירופה ב לפי החלטתה, כפי שעשתה בקיץ 2015. מאז ימי האימפריה לא הייתה טורקיה חזקה כל כך, ודווקא בשעה הרת גורל זו, מכרסמים בגופה ובנפשה תהליכים הרסניים, והיא עומדת על סף מלחמת אזרחים. השינויים הפנימיים שמחולל ארדואן ברפובליקה הטורקית חורצים את גורלה של הדמוקרטיה העדינה, שנבנית במדינה מתחילת המאה ה-20. בכוחה הרב ובאלימות המתפרצת בה עלולה הרפובליקה הטורקית לחולל רצח-עם ואולי אף לגרור את המעצמות למלחמת עולם.

נקודת ציון משמעותית במהפכה הפנימית של ארדואן צפויה להירשם בעוד מספר שבועות. ב-16 באפריל, עם משאל העם, בו ידרשו אזרחי המדינה להכריע אם לקבל או לדחות תיקונים לחוקה שיאפשרו לארדואן לשלוט במדינה עד 2029. התיקונים יהפכו את שיטת המשטר ממערכת דו-ראשית – נשיא וראש ממשלה – למערכת נשיאותית טהורה. הנשיא יקבל סמכויות לבחירת הקבינט, לבחירת חברי הפרלמנט שיכהנו מטעם מפלגתו, למינוי שופטים, וזכויות בתחום החקיקה. בדומה לנשיא פוטין, יזכה ארדואן למעמד של נשיא-על, בעל סמכות שתבטיח לו שליטה מוחלטת במדינה.

 במאמרים הבאים אנסה להתחקות אחר (א) שורשיה של טורקיה כ"מדינה המשוגעת", הנעוצים בעֶרֶשׂ דְּוַי האימפריה העות'מנית וברצח העמים הנוצרים הילידים שחיו בה. (ב) עלייתה ונפילתה של הדמוקרטיה הטורקית במבט על שלוש קבוצות: האיגודים המקצועיים, המיעוט הכורדי והציבור המוסלמי הדתי. (ג) המהפכה של ארדואן – סולטן פוסט-מודרני.

חלק א': שלדי האימפריה: שורשיה של טורקיה כ"מדינה המשוגעת"

חלק ב': עלייתה וירידתה של הדמוקרטיה: הרפובליקה הטורקית בעיני המודרים

חלק ג': הסולטן הנבחר: המהפכה של ארדואן

עלייתה וירידתה של הדמוקרטיה: הרפובליקה הטורקית בעיני המודרים

מהפכת החילון והמודרניזציה של מוסטפא כמאל אטאטורק זכתה להערצת המערב. עד כדי כך, ששמו של המצביא המהפכן מתקשר עד היום לדמוקרטיה וקידמה. 94 שנים מאוחר יותר, שעה שטורקיה עוברת מהפכה-שכנגד, יש להכיר באמת המרה – טורקיה של אטאטורק הייתה מדינה חשוכה לא פחות מהאימפריה העות'מאנית של אנשי "ועידת האחדות והקדמה" שבאה לפניו.

להמשיך לקרוא

שש שנים למלחמה בסוריה

שש שנים חלפו מאז פרוץ המלחמה בסוריה. השכנה הצפונית שלנו, שמעולם לא הכירה בעצמאותה של מדינת ישראל, נכנסה למעגל דמים שנדמה כחסר מוצא. עם קרוב לחצי מיליון הרוגים, וכשישה מיליון פליטים, המלחמה בסוריה לא יודעת שובע. מי נגד מי ? מה עלה בגורלם של האזרחים? והאם ישראל מסייעת לסורים? בכתבה זו ננסה לעשות קצת סדר בבלאגן.
להמשיך לקרוא

טורקיה משתגעת א

מוכרים לנו בהיסטוריה מקרים בהם מדינה "משתגעת". ראשי השלטון מפתחים נוירוזה קיצונית ומובילים הליכים הרסניים של רצח המוני, או פגיעה חמורה באזרחי המדינה ובסביבתה. דוגמאות מובהקות למשטרים כאלה הם גרמניה הנאצית, קמבודיה של פול-פוט, רואנדה בראשית שנות ה-90, וצפון קוריאה בימינו. השינויים הפונדמנטליסטים בטורקיה בשנה האחרונה מעידים אולי על החרפה "במצבו הנפשי" של השלטון, והעומד בראשו רג'פ טאיפ ארדואן. הכיסופים של ציבור תומכיו לימי האימפריה העות'מנית והרחש הלאומני המתגבר, דוחפים את ארדואן, שנחשב לרפורמטור דמוקרט בתחילת דרכו, ל"שגעון גדלות" נמהר. נראה כי ארדואן, שעלה לשלטון לפני 14 שנים כהבטחה גדולה לדמוקרטיה ולליברליזם, וביקש לצרף את טורקיה לאיחוד האירופי, שינה את ייעדו. המהלכים אותם הוא מוביל בשנים האחרונות מסמנים כי במקום להצטרף לאימפריה, הוא מבקש לייסד אימפריה,  גם אם הדבר ידרוש ממנו לדרוס ציבורים שלמים בדרך. לאחר שהכריז על מלחמה בכורדים בקיץ 2015, פתח בקיץ 2016 במערכה גם נגד הגולניסטים, והכמאליסטים. במקביל פלש צבאו לסוריה ותגבר את כוחותיו בצפון עירק. לאחרונה היא פתחה חזית נוספת מול אירופה.

טורקיה נכנסה למאה ה-21 כמי שמחזיקה בצבא השני בגודלו בברית נאט"ו, כשחקנית ראשית בטרגדיה של המזרח-התיכון, כבעלת השפעה מהותית על מדינות מרכז אסיה, כמי שוויתרה על החלום האירופי, וכשחקנית מפתח  בשוק האנרגיה. התמ"ג שלה לנפש צמח ב-30% מאז עלייתו של ארדואן לשלטון.   כל אלה מוחזקים כקלפים חזקים בידה, אך יש גם ג'וקר: האפשרות "להציף" את אירופה ב לפי החלטתה, כפי שעשתה בקיץ 2015. מאז ימי האימפריה לא הייתה טורקיה חזקה כל כך, ודווקא בשעה הרת גורל זו, מכרסמים בגופה ובנפשה תהליכים הרסניים, והיא עומדת על סף מלחמת אזרחים. השינויים הפנימיים שמחולל ארדואן ברפובליקה הטורקית חורצים את גורלה של הדמוקרטיה העדינה, שנבנית במדינה מתחילת המאה ה-20. בכוחה הרב ובאלימות המתפרצת בה עלולה הרפובליקה הטורקית לחולל רצח-עם ואולי אף לגרור את המעצמות למלחמת עולם.

נקודת ציון משמעותית במהפכה הפנימית של ארדואן צפויה להירשם בעוד מספר שבועות. ב-16 באפריל, עם משאל העם, בו ידרשו אזרחי המדינה להכריע אם לקבל או לדחות תיקונים לחוקה שיאפשרו לארדואן לשלוט במדינה עד 2029. התיקונים יהפכו את שיטת המשטר ממערכת דו-ראשית – נשיא וראש ממשלה – למערכת נשיאותית טהורה. הנשיא יקבל סמכויות לבחירת הקבינט, לבחירת חברי הפרלמנט שיכהנו מטעם מפלגתו, למינוי שופטים, וזכויות בתחום החקיקה. בדומה לנשיא פוטין, יזכה ארדואן למעמד של נשיא-על, בעל סמכות שתבטיח לו שליטה מוחלטת במדינה.

 במאמרים הקרובים אנסה להתחקות אחר (א) שורשיה של טורקיה כ"מדינה המשוגעת", הנעוצים בעֶרֶשׂ דְּוַי האימפריה העות'מנית וברצח העמים הנוצרים הילידים שחיו בה. (ב) עלייתה ונפילתה של הדמוקרטיה הטורקית במבט על שלוש קבוצות: האיגודים המקצועיים, המיעוט הכורדי והציבור המוסלמי הדתי. (ג) המהפכה של ארדואן – סולטן פוסט-מודרני.

חלק א': שלדי האימפריה: שורשיה של טורקיה כ"מדינה המשוגעת"

חלק ב': עלייתה וירידתה של הדמוקרטיה: הרפובליקה הטורקית בעיני המודרים

חלק ג': הסולטן הנבחר: המהפכה של ארדואן

שלדי האימפריה: שורשיה של טורקיה כ"מדינה המשוגעת"

בשביל להבין את החברה הישראלית למשל, ואת מאבקי הכוח בה, נחוץ להכיר את קורות העם היהודי באלפיים שנות גלות, את החורבן הגדול באירופה, את התנועה הציונית ואת גירוש היהודים מארצות האיסלם. בשביל להבין את החברה הטורקית ואת מאבקי הכוח בה, יש להכיר את קורות האימפריה העות'מאנית, ואת נפילתה. שם נעוצים התסמינים המוקדמים לשיגעון.

להמשיך לקרוא

מי יגן על המיעוטים בטורקיה

"נאצים", "היטלר", "כלבים", "גורילה", "מוסוליני", "פראנקו", "רוצחים", "כובשים", "קים ג'ונג און", "קוצרי איברים", "עלובי החיים", "סוחרי נשים", "דיקטטור", "פשיסטים", "גזענים", "בורים", "חסר אופי" ו"נטול אישיות" – כך כינו לאחרונה שליטי טורקיה את הולנד ואת רוטה – ראש ממשלתה, שמפלגתו זכתה אתמול בבחירות.

נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, לא הסתפק בשמות הגנאי האלו, והאשים שלשום (רביעי) את הולנד בטבח בסרברניצה ביולי 1995, "אין להם דבר עם ציוויליזציה, אין להם דבר עם העולם המודרני, הם אלה שרצחו יותר מ-8,000 מוסלמים בטבח סרברניצה". אתמול (חמישי) אמר ארדואן כי "אירופה פתחה במלחמה בין הצלב לסהר". על הסכם הפליטים עם גרמניה, לפיו היא אמורה לשלם לטורקיה 44 מיליארד יורו ובתמורה טורקיה תמנע ממהגרים להכנס לאירופה, אמר יועצו הכלכלי של ארדואן כי "טורקיה איננה זקוקה לכספי הדמים והג'נוסייד של גרמניה והולנד". על ניצחונו של מארק רוטה בבחירות בהולנד אמר, "הוא ניצח בבחירות אך הפסיד את טורקיה… אין הבדל בינו לבין חירט ווילדרס". ווילדרס מנהיג הימין הקיצוני בהולנד.

בימים האחרונים חלה הסלמה ביחסים המתוחים בין טורקיה לאיחוד האירופי. ארדואן אמר כי ממשלת גרמניה "מתנהגים כמו הנאצים" וכינה את ממשלת הולנד "נאצים פשיסטים". על אף תגובתם המתונות של ממשלות הולנד וגרמניה, ראש ממשלת טורקיה ושרים טורקים נוספים שפכו המשיכו להתסיס והשוו שוב ושוב בין ממשלות הולנד וגרמניה לבין הנאצים. ב-12 במרץ הורד דגל הולנד מהקונסלויה ההולנדית באיסטנבול ובמקומו הונף דגל טורקיה, בצעד שעלול להחשב הילה לפתיחת מלחמה. אך מדוע דווקא עכשיו מתגרים הטורקים באירופאים? ומי עלול לשלם את המחיר הכבד ביותר עבור השגעון של טורקיה?

על מנת להבין את הגורמים להסלמה ביחסי אירופה-טורקיה, דווקא עכשיו, יש להתבונן בשני גורמים משמעותיים: הפוליטיקה הטורקית בדגש על הסכסוך הכורדי-טורקי ותיקון החוקה שארדואן מנסה להוביל, והפניה החדה של טורקיה ממערב למזרח.

להמשיך לקרוא

נקמת השטן

דאעש החזיר ללב הציוויליזציה המערבית את המושג "אלף מיתות משונות"¹ שנראה היה כי חלף מעולמנו בעשורים האחרונים. רצח בשריפה, בסקילה, בצליבה, בהשלכה מבניינים גבוהים, בתליה, בהזרקת רעלים, בהקפאה במקררי בשר, בדריסה, בגרירה, בחניקה, בדקירה, בעריפת ראש בסכין, גרזן או חרב, ביריית אקדח, רובה או מקלע. כל אלה זרים היו למרבית האנושות בראשית המאה ה-21, אלא שדאעש החזיר אותם למסכים, תוך שהוא יוצר תרבות חדשה-ישנה של שווקי עבדים, סחר בשפחות מין, כליאה של בני אדם בשלשלות ובכלובים, סקילות ומלקות בכיכר העיר, גדימת איברים כאמצעי ענישה . השיא של כל אלה, הוא כפייה על ילדות קטנות להיעשות רוצחות אכזריות. אמהות משתמשות בתינוקות שלהן כדי להחביא מטעני חבלה ולפוצץ עצמן בשווקים הומי אדם. ילדות בנות 7, פוצצו עצמן בפיגועי התאבדות בסוריה ובניגריה. השטן נוקם את ניסיונו של המין האנושי לשמור על צלם אנוש, בהופכו זאטוטים לרוצחים. 

להמשיך לקרוא

זוועות הרייך השני

הידרדרותה של גרמניה בראשות שנות ה-30 מוכרת לנו היטב. רפובליקת ויימאר נפלה למניפולציה של הנאציונל-סוציאליסטים ואלה תפסו את השלטון. לאחר שש שנות שלטון בהן ביטלו את הדמוקרטיה, רדפו את מתנגדיהם ורצחו אלפי יהודים, החלו הנאצים להשמיד קבוצות שונות של בני אדם באופן שיטתי ומאורגן. ראשית היה זה מבצע אותונזיה בו הוצאו להורג כמאה אלף גרמנים בעלי מוגבלויות, הומוסקסואליים ובעלי תפקוד לקוי. לאחר מכן, החל מספטמבר 1939 ביצעו הנאצים מעשי טבח, שיעבוד והרג המוני בתושבי מזרח אירופה הכבושה ובמיוחד בפולנים. השמדתה השיטתית של יהדות אירופה, התופת הנוראית מכל שידע האדם, והשמדת בני הרומה והסינטי (הצוענים) גדמו את האנושות לעולמי עולמים. מעשים אלו טמנו בחובם היגיון חדש לעולם אשר בו השמדת עמים הפכה לפרקטיקה חוזרת ונשנית. רבות דובר על מרכזיותם של היטלר ושל המפלגה הנאצית בביצוע הזוועות, אלא שגרמניה ביצעה פשעים דומים לאלה גם לפני היטלר.

להמשיך לקרוא

רב המכר "מיין קמפף"

"העמים הלוחמים במלחמה הנוכחית ינצחו את היטלר, היא תקוותנו. אבל כדי לנצח את עניינו, כלומר את שקרו, כדי למנוע שאחרי מפלתו לא יעבור השקר בצורה אחרת אל העמים האחרים ולא יפורר את המין האנושי, לשם כך נחוץ עירבון שונה מזה."

-מרדכי מרטין בובר, 1942

"המשטר הנאצי עבר מזמן מהעולם, אבל מורשתו הארסית רחוקה מלגווע"

-זיגמונט באומן, 2013

ספרו הידוע לשמצה של הצורר אדולף היטלר, "מיין קמפף" (מאבקי) נמכר השנה בגרמניה ב-85,000 עותקים, והגיע למקום ה-10 ברשימת רבי המכר השנתית של העיתון "דר שפיגל". הספר הודפס השנה לראשונה בגרמניה, לאחר שהדפסתו נאסרה לפני כ-70 שנים, עד שיפוגו זכויות היוצרים. בדצמבר 2015 שוחררו זכויות היוצרים של הספר, שהוחזקו על ידי ממשלת בוואריה, ומאז החל הספר להימכר בחנויות רבות ברחבי גרמניה. לאחר מלחמת העולם השנייה נחשב הספר לגורם המסכן את גרמניה. כעת הוא הפך לרב מכר. הגרסה המחודשת של הספר יצאה לאור בתוספת פרולוג ביקורתי המבהיר את תרומתו של הספר להפצת האידאולוגיה הנאצית, השמדת היהודים וחורבן גרמניה. מלבד מאמר הפתיחה הביקורתי, הספר מכיל אלפי הערות שוליים המבהירות את ההטעיות הרבות הכתובות בו.

להמשיך לקרוא