החרם על קטאר והשפעותיו

היו לכך סימנים מקדימים כבר בקיץ 2014. חמאס הסכים להפסקת אש רק לאחר שסעודיה גרשה את השגריר הקטארי מריאד, ולצערי מעטים מאנשי התקשורת חיברו בין המאורעות – הוגבר הלחץ על קטאר ולכן היא דרשה מחמאס לסיים את המלחמה. נוסיף ונציין כי המשבר בין קטאר לסעודיה מקורו עוד במלחמת המפרץ הראשונה – סעודיה כשלה מלהגן על כווית, בניגוד להכמים לפיהם סעודיה אמונה על הגנתן של נסיכויות המפרץ ביניהן: כווית, בחריין, קטאר ואיחוד האמירויות. בשונה מהיתר, קטאר החליטה כבר אז להתרחק מסעודיה. משפחת המלוכה הקטארית שנחשבת למקורבת יותר לכתר הסעודי איבדה את השלטון כבר לפני כן, וככל שהשנים עברו התרחק השלטון החדש מסעודיה. התמיכה הגלויה של קטאר באיראן, במורדים שיעים, בארגונים אסלאמים הקשורים באל-קאעידה ודאעש, ובחמאס הוסיפו שמן רב למדורה. סעודיה לא ראתה מנוס ונקטה בצעד קיצוני – חרם מלא על קטאר, אליו כמובן גייסה את בנות בריתה. החרם על קטאר החל ב-5 ביוני, כשערב הסעודית, בחריין, מצרים, איחוד האמירויות, מאוריטניה, האיים המלדיביים, קומורו, תימן ולוב הודיעו על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם קטאר, וזאת על רקע תמיכתה הכלכלית בארגוני טרור איסלמיים כגון אל-קאעידה ודאע"ש, תמיכתה הפוליטית והכלכלית בחמאס ובאחים המוסלמים, והסיוע שהיא מעניקה לארגונים שיעים בבחריין ולאיראן. עתודות הגז רחבות ההיקף שבשדה הפכו את קטאר למדינה בעלת ההכנסה לנפש הגבוהה בעולם, מימנו את הקמת רשת החדשות אל-ג'זירה וסייעו לקטאר לזכות באירוח אליפות העולם בכדוגל בשנת 2022. אולם סעודיה החליטה ללכת הפעם עד הסוף.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

כיצד תיראה מתקפה נגד קוריאה הצפונית?

צבאות ארה"ב וקוריאה הדרומית מיועדים להתחיל ב-21 באוגוסט בתמרון כוחות גדול – אימון שנתי שהשתיים עורכות מדי קיץ. בתגובה לכך, מאיימת קוריאה הצפונית לשגר טילים בליסטיים לעבר גואם, שטח חסות אמריקני במערב האוקיינוס השקט. לפי תכנית המתקפה שפרסמה המדינה הסוררת הטילים ינחתו במרחק 40-30 ק"מ מהאי בו מחזיקה ארה"ב מתקנים צבאיים רבים ובסיסים גדולים של חיל האוויר וחיל הים. הטילים של קוריאה הצפונית צפויים לעבור מעל אדמת יפן, הרואה במתקפה שכזו "סכנה קיומית למדינה". יפן וקוריאה הדרומית התחייבו להגיב בחריפות אם המתקפה אכן תתבצע. הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ אמר כי כל האופציות הצבאיות "טעונות ודרוכות" וכי מוטב למנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און לבחור בנתיב אחר.

בשיחה איתי שנערכה עבור 'דבר ראשון' ניסה פליקס גרצמן, חוקר עצמאי המתמחה במערכות נשק, צבאות וגאו-פוליטיקה, לתאר את תסריט האימים בו קים ג'ונג און ודונאלד טראמפ יממשו את איומיהם ההדדיים בשבוע הקרוב.

להמשיך לקרוא

לקט כתבות – יולי 2017

להלן לקט כתבות שכתבתי עבור דבר ראשון בחודש יולי 2017 והתוכן שלהן נעדר מהתקשורת הישראלית. העליתי את הכתבות שוב על מנת לחשוף את התוכן לקוראי הבלוג. אני ממליץ לקוראי הבלוג לעבור על הכותרות ולקרוא את הכתבות אליהן לא נחשפתם עד כה.

להמשיך לקרוא

ריח המוות של דרום סודאן

רצח המוני, רעב וכולירה מנעו מאזרחי המדינה הצעירה בעולם את חגיגות יום עצמאותה השישי שחל ביום ראשון האחרון. דוח של 'אמנסטי אינטרנשיונל' קבע כי ממשלת דרום סודאן, ומיליציות התומכות בה, נועלות בני אדם בבקתות ושורפות אותם למוות, משתמשות באונס שיטתי ומאורגן ככלי מלחמה ורוצחות אזרחים במצ'טות. מתוך אוכלוסיה של 12.5 מיליון נפשות במדינה הצעירה, יותר מ-1.7 סובלים מרעב חמור, וחייהם של כשישה מיליון תלויים בסיוע, שגם אותו האו"ם מתקשה לספק. מגפת כולרה מאיימת להרוג אלפים, וקרוב למיליון בני אדם נמלטו לאוגנדה. כך לפי נתוני האו"ם. אף אחד לא יודע כמה אזרחים נרצחו מאז שהחלה המלחמה במדינה לפני כ-3.5 שנים, רק דבר אחד ברור – ריח המוות.

מזכ"ל האו"ם באן קי-מון הזהיר בדצמבר האחרון כי רצח-עם עלול לפרוץ בסודאן הדרומית אילולא ינקטו פעולות מיידיות. בפברואר הייתה זו הפעם הראשונה מזה שש שנים בה הוכרז רעב בעולם, וזה קרה במדינת יוניטי שבסודאן הדרומית. מאז ההכרזות הדרמטיות האלה נמשכה הלחימה במדינה ביתר שאת, ונוסף לכל הצרות פרצה מגיפת הכולירה. לכבוד ציון שש שנים להולדתה של דרום סודאן, הזוכה למעט מדי סיקור תקשורתי, ובעזרת דוח של 'הוועד למאבק ברצח עם', ננסה לתאר את החזיתות השונות במלחמת האזרחים של המדינה האפריקאית המדממת.

להמשיך לקרוא

לקט כתבות – יוני 2017

להלן לקט כתבות שכתבתי עבור דבר ראשון בחודש יוני 2017 והתוכן שלהן נעדר מהתקשורת הישראלית. העליתי את הכתבות שוב על מנת לחשוף את התוכן לקוראי הבלוג. אני ממליץ לקוראי הבלוג לעבור על הכותרות ולקרוא את הכתבות אליהן לא נחשפתם עד כה.

להמשיך לקרוא

המערכה על דרום סוריה

העיתון הלבנוני "אל-מידיאן" המזוהה עם אסד טען הבוקר (שני) בשעה שש כי צה"ל תקף עמדה של צבא אסד בקונטרה וכי בתקיפה נהרגו שני חיילים בצבא סוריה ושלושה נפצעו. ארגון זכויות האדם "מרכז המעקב הסורי" טוען שמאז שבת ועד היום היו שלושה סבבים של תקיפות ישראליות בקונטרה. צה"ל טען הבוקר כי הדיווח על הפצצה שלישית בסוריה הוא שגוי.

פגזים בודדים זלגו הבוקר מהלחימה בסוריה לשטחה של ישראל ופגעו במחנה זיוונית של האו"ם, מזרחית לקיבוץ אל-רום. זה היום השלישי ברציפות בו זולגת הלחימה בסוריה לשטח ישראל. אתמול ושלשום צה"ל הגיב בהפגזות מהאוויר ומהקרקע, וגבה מחיר מכוחות אסד. דובר צה"ל מיהר לפרסם את נוסח ההודעה הקבוע כי "צה"ל אינו צד ואינו מעורב בלחימה הפנימית-סורית, אך עם זאת, רואה בחומרה כל ניסיון פגיעה בריבונותה של מדינת ישראל ובביטחון תושביה ורואה במשטר הסורי אחראי על הנעשה בשטחו". מדוע דווקא עכשיו, לאחר כמה חודשים של שקט, הסלימה שוב הלחימה בין הצדדים השונים בסוריה ליד גבול ישראל?

להמשיך לקרוא

מסתננים, מהגרים, פליטים או מבקשי מקלט?

יום הפליט הבינלאומי החל היום (שלישי) הוא הזדמנות טובה לפרש את הנתונים היבשים שמציגה לנו רשות האוכלוסין וההגירה ולהסביר את ההגדרות השונות שרבים נוטים לא פעם לבלבל ביניהן. מהנתונים היבשים נוכל ללמוד על מעמדם החוקי של מאות אלפי הזרים בישראל ועל המדיניות של הממשלה בנוגע לסוגיות המורכבות העולות בנושא זה; אחת מהן היא סוגיית הפליטים.

נכון ל-1 בינואר 2017 שהו בישראל 218,919 אזרחי מדינות זרות אשר מעמדם בישראל לא עומד תחת הגדרה חוקית של 'תושב' ובטח שלא 'אזרח'. 218,919 אזרחי המדינות הזרות נתונים לטיפול ופיקוח של רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים. הציבור והתקשורת נוטים לקרוא לאוכלוסיה זו בשמות שונים: מסתננים, מבקשי מקלט, עובדים זרים, מהגרי עבודה, פליטים, אפריקאים ועוד, תוך שמערבבים ביניהם כאילו היו כולם מקשה אחת. אלא שבפועל מדובר באוכלוסיה המורכבת מקבוצות שונות שהגיעו לישראל ממקומות שונים ולמטרות שונות. בין אותן נפשות ישנם בוודאי גם מי שנמלטו מתופת. נתוני רשות האוכלוסין וההגירה שופכות מעט מאוד אור על שיעורם באוכלוסייה של אלה הזכאים להיות מוגדרים כפליטים, מבין כלל הזרים. מסתננים, מהגרים, פליטים או מבקשי מקלט? הבה נעשה לנו קצת סדר במושגים ובמספרים.

להמשיך לקרוא